טושיק - בלוג אופנה

עלילותיי במספרה התורנית

2011-06-05T23:37:00.001+03:00

תומר יעיד כי בכל מה שקשור לרעמה שעל ראשי, מדובר ברומן מתמשך. יחסי אהבה – שנאה, אשר אינם נותנים לי מנוח. בכל פעם שהשגרה מחלחלת ליחסים אני מפקידה את שערות ראשי אצל בעל המספריים. גם הפעם, כמו בעבר, לא מדובר בתכנון מוקדם אלא בגחמה רגעית, אשר מרגע הופעתה מקננת בראשי עד הופעתי בפתח דלתה של מספרה. כשם שאני לא נוטה להיקשר לשיערי, כך גם עם זה שגוזם אותו. הפעם הפקדתי את שערי אצל אדוארד והמספריים (רק בגרסה ישראלית). צריך לראות כדי להאמין (או להסתפר ). שערותיי שנגזזו התעופפו באוויר כאילו היה מדובר בפיסות נייר והשאירוני עם תספורת קצרצרה ושיקית. גם הפעם, הבטחתי לתומר שאני רק הולכת כדי לחזור טיפונת מסודרת וחזרתי קצת הרבה מסופרת.

להלן תמונות מהשבת האחרונה, רגע וקצת לפני:

חולצה: הייץ’אנד אם, מכנסיים: מנגו, מגפונים: אלדו, עגילים: ליאת גינזבורג

צילום: קרן אנוקה (היה מוי כייף, נשיקות)

שבוע טוב,

חיה

קיץ 2011 בבוטיק “אגטה”

2011-05-26T22:34:00.001+03:00

בוטיק “אגטה” משיק קולקציית קיץ 2011, המיובאת מאירופה ומאופיינת בניחוח נשי, רך וצבעוניות קיצית נעימה. הקולקציה משופעת שמלות וחצאיות מקסי, שמלות קצרות, גופיות וטוניקות בשילובי אפליקציות, חולצות מבדי שיפון ועוד. בנוסף, מציע הבוטיק מגוון אקססוריז המונה שרשראות, צמידים, חגורות, מטפחות ותיקים. בקיצור, תבואו, יהיה שיק (הרצל 11, חיפה).

להלן טעימה קטנה מהקולקציה:

צילום ועריכה: קרן (מולי) אנוקה

דוגמנית : הדר ג'בוטרו

סטיילינג : צוות אגטה - עלמה אלוני , הדר ג'בוטרו , תמי מיכאלי

חתונות הן עוד סיבה למסיבה

2011-05-11T12:55:00.001+03:00

יש מן קטע כזה, השייך לבנות המין הנשי כמובן…שחתונות הן עוד סיבה למסיבה. מרגע היוודע לנו אודות חתונה קרבה אליה אנחנו מוזמנות, עומדת לפנינו משימה אחת ויחידה - למצוא אאוטפיט שיהיה אחד המהממים אם לא ה…. פריטים מארון הבגדים נשלפים בזה אחר זה, פעם אחר פעם, בניסיונות ליצור קומבינציה חדשה ומרעננת, חשבון הטלפון תופח בשל שיחות התייעצות עם חברות ותודות לטכנולוגיה (ולאייפון עם הכיסוי הורוד) אנחנו אף מצלמות דוגמאות ושולחות תמונות להמחשה. נשמע מייגע, אל תטעו, לשם כך אנחנו קמות בבוקר :). אם כך, דמיינו כמה "מצער" לגלות כי אין באמתחתנו אאוטפיט ראוי ואין מנוס, צריך ללכת לשופינג. "מצער", But what's a girl to do? :)

כך היה כשאסף וגלי, חברינו האהובים בישרו לנו בדבר חתונתם. בעודי מחפשת ללא הרף ומתכננת מבעוד מועד את שאלבש, תומר בנינוחות משהו ענה לשאלתי "מה תלבש לחתונה?", "אין לי מושג, נמצא משהו באותו היום". המממ…לעיתים נדמה כי יש הבדלים של ממש בין שני המינים, מפתיע.

המועד הגיע והחתונה של אספי וגלינקה הייתה חתונת צהריים מדהימה, צבעונית, שמחה ומרגשת. היה ממש כייף! :) ומה לבשתי? להלן התמונות:

צילום: קרן אנוקה (מולי)

גופיה - זארה, מכנסיים – מנגו, מגפונים – אלדו, קלאץ' – זארה, שרשרת – פרנץ' קונקשן

המון מזל טוב לאסף וגלי שלנו!!!! ואי אפשר בלי תמונות של הזוג המהמם, אז…להלן:

שמלה גלי: רות חגי, ביגוד אסף: אייזק, תכשיטים גלי: קרן וולף

שבוע מקסים,

חיה

לאמא שלי

2011-04-10T00:13:00.002+03:00

אמא יקרה מכל,

פוסט זה מוקדש לך. מזל טוב ליום הולדתך. תודה על היותך אם מדהימה, חברה נאמנה וכתף תומכת בכל עת. תודה על היותך דוגמא לאומץ, שמחת חיים ואופטימיות בלתי נדלית. עד 120 שנים נפלאות!

אוהבת המון

חיה

טראנץ' – פול אנד בר (ישן); בויפרנד ג'ינס וסריג – זארה; תיק – סלפרידג' (ישן); נעליים – רזילי (שנה שעברה)

צילום: קרן אנוקה

שבוע טוב!

Long time no see

2011-03-31T00:01:00.002+02:00

זמן רב חלף מאז הפוסט האחרון שלי ו"נדמה שחלפה לה שנה…" (לפחות מבחינתי:)). מעללי בתקופה הזו, בזמן שג'קי הפך פתטי יותר מתמיד, ליהיא התחפשה לאישה בורוד (זועק) ונופר lost it לגמרי, הסתכמו במעבר לדירה חדשה.

למי מכם שזוכר את הפוסט הזה, הדילמה נפתרה, האמת שלא באמת הייתה דילמה, תל אביב הייתה ועודנה בעדיפות על שכנותיה, אז נשארנו בתל אביב. המעבר לדירה החדשה איפשר לי לתת דרור לנפש האומנותית החבויה בי, שמצאה ביטוי בעיצוב הדירה באמצעות ריפוד כסאות על ידי, הכנת יצירת אומנות מגזרי ווג לחדר הסלון ועיטור הבית באגרטלי פרחים טריים מלוא החופן. לזה תוסיפו שטיחים, מגזיני אופנה בשפע ומנורות לילה ו…הנה התנדף לו כל סממן גברי מהנוף.

יש שיאמרו (ראו ערך – תומר, בן זוגי היקר) כי, הבית טיפה girly ויתכן ויש צדק בדברים, אולי היה שימוש יתר בצבע הורוד ואולי היה כדאי להניח לצד עשרות ה"ווג"ים איזה מגזין "אוטו" או שניים...

תהנו מהתמונות, הפעם באאוטפיט קז'ואלי קליל.

צילום: קרן אנוקה (מולי)

שבוע מקסים,

חיה

ברוכים הבאים 2011

2011-01-01T18:33:00.004+02:00

לקח לה קצת זמן, 12 חודשים, אבל בסוף היא הגיעה, גברת 2011. מה אני מאחלת לנו לשנה החדשה? אז ככה…:

1. שג'קי / מז'יק – יגיע לגמר "האח הגדול" ושיזכה במיליון…"הכי ברגיל".

2. שסרינה מ"אחת שיודעת" תבחר בין דן לנייט ותפסיק כבר לבלבל את הצופים (עדיף שתבחר בדן ותשאיר לנו לנשנש את נייט).

3. שליאו יציע לבר ושיזמינו אותי לחתונה (הכי אבק כוכבים).

4. שיציעו לי להחליף את קארין רויטפלד, עורכת "ווג פאריס" (נו יאללה, אני לא נהיית צעירה יותר).

5. שאזכה בלוטו מבלי למלא כרטיס כל שבוע (אם כבר נס, אז בואו נשתולל עם זה).

6. שיהיה שלום עולמי (A Girl Can Dream :)).

עכשיו ברצינות, אני מאחלת לכולנו שיהיה הכי טוב שאפשר (כן כן, אני מפרגנת גם לכם :)).

שנה אזרחית מדהימה! תהנו מהתמונות!

נשיקות,

חיה

שמלה וקלאץ' – מנגו (סניף עזריאלי)

צילום: קרן אנוקה

הם פשוט לא בנויים לשופינג

2010-12-11T13:38:00.004+02:00

למרבה התדהמה, הייתי עדה בימים האחרונים לשרידי תופעת בני זוג שמצטרפים לחברותיהן למסע שופינג. בימים כתיקונם, נראה כי התופעה הצטמצמה למימדים קטנים, עם זאת, נדמה כי מפעם לפעם המפלצת מרימה את ראשה :). לא מסובך להבין כי תחומי העניין של גברים מסתכמים במשחק סוני פלייסטיישן וצפייה בנבחרת בארסה מבקיעה שערים (ברצלונה, ברצלונה…), לצד מגש פיצה. המממ..לא, שופינג אינו נמנה על התחומים האמורים והמסקנה די פשוטה – הם פשוט אינם בנויים לשופינג.

אז, חברותיי היקרות, אנא הפנימו את המסקנה ותגאלו את הגברים שלכם ממבוכה, שעמום וסחיבת שקיות מלוא החופן. לגברים אני אומרת – פשוט תלמדו לומר לא!

תיהנו מהתמונות.

שמלה – זארה; נעליים – ניין ווסט; קלאץ' – טופשופ

תודה רבה לקרן אנוקה (מולי) על הצילומים הנפלאים!

שבוע מקסים,

חיה

את הכי יפה כשנוח לך…או אולי בעצם לא.

2010-11-26T18:49:00.003+02:00

לא אחת צוטט באוזני הסלוגן של טבע נאות "את הכי יפה כשנוח לך" (ושמישהו ינסה לספר זאת לשרה ג'סיקה פרקר). עם זאת, אין לי ספק שאמצא את אלה שיסכימו איתי ויטענו אחרת - אנחנו דווקא יותר יפות כשלא נוח לנו, צריך לסבול כדי להיות יפות ועוד כהנה וכהנה. אני לדוגמא, שלא ניחנתי בשיער שטני גולש, עיניים תכולות ואפילו לא במידה 34 בג'ינס, ולמרות שאני מאוד מאוד מודה ושמחה בחלקי (חשוב לציין), בוחרת לעזור ל Mother Nature מפעם לפעם ו"בסך הכל" מוסיפה קצת פודרה, סומק, מסקרה, שמלה, גרביונים, סטילטו וקלאץ' ואז…בדיוק ברגע שקצת פחות נוח לי, זה הרגע בו אני מרגישה יותר יפה. נכון, עם קצת עזרה, אבל למה להיות קטנוניים. הרי מה בסך הכול ביקשנו, שיתנו לנו לעזור לטבע עם עוד 10 ס"מ גובה ולסבול בשקט?! :)

ו…דווקא בניגוד לאמור, ניסיתי הפעם לוקיישן ואאוטפיט נוחים (בביתי הקט וללא סטילטו).

אגב, אתמול חגגתי יום הולדת ושמחה לבשר כי אחת מרכישותיי לרגל המאורע היא שמלה אדומה מהממת, שתצולם בפוסט הבא שלי :)

נשיקות וסופשבוע נפלא!

חיה

אוברול – בוטיק אגטה (הרצל 11, חיפה), צמיד - בנקר

שמלה – אמריקן אפרל; צמיד – בנקר

תודה ליוסי שאני ירום על התמונות - http://yossiyarom.carbonmade.com/

היופי שבפשטות

2010-11-06T22:23:00.003+02:00

הלוקיישן לצילומי הפוסט הינו עכו העתיקה. לעיר העתיקה בשעת בוקר מוקדמת יש קסם מיוחד, המתאפיין בפשטות… דייגים חביבים משכימי קום, ריח דגים ותבלינים באוויר, שוק ורוכליו שהתעוררו לבוקר חדש וניחוח נרגילה העולה ממרבצם של הגברים בבתי הקפה. וכעת, לאחר שמיצינו את התיאור הפסטורלי, דמיינו סיטואציה לא כל כך פשוטה, אני בסטילטו ושמלת קטיפה קצרצרה, צועדת ברחבי השוק וחומות העיר העתיקה, נזהרת שלא למעוד בצעדי ובו בזמן משתדלת לשמור על לוק אופנתי (כן, גם בעכו העתיקה…:)). צלחתי את המשימה (בהצלחה יתרה, אם יורשה לי להשוויץ) ואף נשארתי בסביבה כדי לצטט הערה משעשעת שנזרקה לעברי ולעבר אחותי (הצלמת), על ידי אחד הרוכלים: "אני חייב לשאול מאיפה כל היופי הזה, מה אתן אוכלות?". :))

ולסיום…להלן התמונות. תהנו.

צילום: קרן אנוקה

שמלה – טופשופ; נעליים – ניין ווסט; שרשראות - קסטרו

שבוע מקסים,

חיה

מסורבלת

2010-10-30T19:48:00.003+02:00

בגיל 18 פלוס, רגע וקצת לאחר שהוצבתי בחיל האפור, התחלתי לחוש חיבה מסוימת לסרבלים. אם להודות באמת, החיבה שלי בתקופה ההיא הייתה קשורה יותר בלובשי הסרבלים ופחות בסרבלים עצמם, אבל למה להיות קטנוניים…:)

בחלוף קצת יותר מעשור, הסרבלים הירוקים ולובשיהם פינו מקומם לטובת נוף עירוני יותר – סרבלים נוסח "אייס קנה ובנה", נוסח "טמבור" ו"בוב הבנאי". לנשים שבינינו פינו הסרבלים מקומם לאוברולים אופנתיים נוטפי שיק. למורת רוחו של ת' (בן זוגי היקר) הטוען כי "מדובר בלא פחות ממפגע אופנתי", אוברולים אופנתיים קיבלו זה מכבר מקום של כבוד בארון הבגדים שלי. ומה אומר, המשפחה מתרחבת…בכל סיבוב שופינג מצטרף לו אוברול נוסף למלתחה. כן ירבו!

נשיקות ושבוע מקסים,

חיה

אוברול – טופשופ; חגורה – מנגו; כובע – זארה; קלאץ' – טופשופ; נעליים – זארה (שנה שעברה)

תודה רבה ליוסי שאני ירום על התמונות - http://yossiyarom.carbonmade.com/

גדי אלימלך השיק קולקציה ראשונה

2010-10-20T00:20:00.004+02:00

בחלוף שנים לא מעטות בהן אני עוקבת אחר עבודותיו של גדי אלימלך כסטייליסט (גרופית של אופנה כבר אמרנו?), התבשרתי כי הוא משיק קולקציה ראשונה בעיצובו, קצת לפני יום הולדתו הקרב ובא (מי אמר מתנה ולא קיבל? :)). גדי סיים קורס בתדמיתנות לפני למעלה מ – 17 שנים, אולם מהר מאוד זנח את תחום העיצוב והחל דרכו בסטיילינג. היום הוא סוף סוף מגשים חלום ישן ומציג קולקציה ראשונה, מגובשת, בוגרת, ייחודית ונשית להפליא.

הקולקציה, השואבת השראה משנות העשרים והשלושים, מאופיינת ברמת גימור גבוהה, שימוש בבדים עשירים, נוזליים, שקופים המתמקדים בצבעי פודרה, לבן ושחור. דגמי הקולקציה עשירים בצווארונים, עיטורי תחרה ושרוולים תפוחים. אין ספק כי מדובר בקולקציה המעידה על כישרון יוצא דופן, השואף להביא למחוזותינו ניחוח קצת אחר, כזה בעל אופי ייחודי ואפיל נשי, רך ומגובש. לסיכום – הכי שיק! עכשיו כל שנותר הוא להגדיל את התקציב החודשי המיועד לשופינג.

למרבה הצער, יוסי הצלם המוכשר לא היה עמי בהשקה, כך שתצטרכו להסתפק בתמונות שצולמו על ידי .…נו טוף, העיקר שיש תמונות :)

נשיקות,

חיה

טווח מחירים: 500– 3,000 שקלים
הקולקציה נמכרת בתיאום מראש בסטודיו המעצב, נחלת בנימין 85, תל אביב. טלפון: 03-5664375

ננוצ'קה – ניחוח ילדות ובית

2010-10-09T01:54:00.006+02:00

למי מכם שתהה מהו מקור שם המשפחה שלי 'אנוקה', התשובה לכך הינה כי זהו קיצור של שם המשפחה 'אנוקשוילי'. עכשיו כשחלק גדול מן היוצרים והמוכשרים בתעשייה, המשתייכים למשפחת 'שוילי', לרבות בתעשיית האופנה (ראו ערך דודו-דורית בר אור), הצליחו כל כך, הגיע תורי לצאת מן הארון. :))

אם להיות גלויה, נלחמתי לא פעם בסטריאוטיפים מיותרים ובשלב כלשהו החלטתי לקצר את שם משפחתי, והשאר… היסטוריה. הפוסט הזה מוקדש ל'שוילי' שלי (בתרגום לעברית – 'בן'), שהושמט משם משפחתי, אבל הזהות הייתה ועודנה אותה הזהות.

לצורך צילומי הפוסט, היה זה אך טבעי שאבחר להצטלם במסעדת 'ננוצ'קה', מסעדה גרוזינית בבעלותה של ננה שרייר. מעבר לקסם ולתחושת האותנטיות במקום, אני מרגישה שם לגמרי בבית ופוקדת תכופות את המסעדה כדי ליהנות מניחוחות ילדות (החינקלי, פרשקי וצ'ורצ'חלה…יאמ, יאמ, יאמ!).חלל המסעדה מסוגנן בריהוט עתיק, כיסאות מרופדים, ציורים ופורטרטים. הבר, הידוע באווירה הדינאמית והמחשמלת שלו משולב בצבעוניות ייחודית, מוסיקה מעולה ואלכוהול משובח. (אתר: ננוצ'קה; דף פייסבוק: פייסבוק ננוצ'קה).

לשמחתי ננה נענתה לפנייתי והיא, יחד עם צוותה המקסים אירחו אותי ואת יוסי במה שאפשר לכנות 'הבית שלה'. בחרתי להתלבש ולהצטלם בצבעים רגועים וסולידיים כדי לאפשר לססגוניות במסעדה להשמיע קולה. להלן התמונות:

חולצה, מכנסיים (אני מאוהבת במכנסיים גבוהים) וחגורה – מנגו; קלאץ' – טופשופ.

תודה רבה לננה ולצוות שלה על האירוח בננוצ'קה.

תודה רבה כמובן ליוסי שאני-ירום על התמונות (http://www.flickr.com/photos/yossiyarom/).

נשיקות ושבוע טוב!

חיה

הייאוש נעשה יותר נוח (מתוך: לונדון / חוה אלברשטיין)

2010-09-25T20:58:00.004+02:00

כלו כל הקיצין, מאסתי בדירה קטנטונת במרכז תל אביב, על רחוב ראשי, כשאוטובוסים עוצרים לאסוף נוסעים אצלי בסלון! וזה לא שיש לי בעיה לחלוק בצפיפות ודוחק דירת שני חדרים רועשת + אסלה וכיור עם החבר שלי ולונה, אבל כשלא נשאר מקום לנעליים, כאן נמתח הקו האדום, צריך לנקוט בצעדים קיצוניים!

אז מה בעצם גורם לנו לבחור להתמודד עם רשימות המתנה לדירות בתל אביב, להתקשר לחברים מגן חובה - אולי הם שמעו על 'דירה להשכיר' (ותודה ללאה גולדברג :)), להתקשר בחוזה עם בעלי דירות עוינים, להשקיע את מיטב כספנו בדירה שאינה תואמת את התמורה לה, לשפץ את הדירה על חשבוננו ובסוף יום עבודה לחפש חנייה במשך שעות וכשכבר מצאנו חנייה, במרחק 15 דק' הליכה, להתרגש כאילו מדובר בזכייה בלוטו (המממ…הדברים הקטנים שגורמים לנו אושר)?

האם העובדה שאפשר למצוא בתל אביב בית קפה פתוח בכל שעה ביום, ברים פתוחים במרחק הליכה ופארקים לכלבים מלוא החופן, הם אלה שהופכים את העיר תל אביב לכזו קסומה, או שאולי זה הייאוש שנעשה יותר נוח?

בעודי כותבת פוסט זה עודני מתלבטת האם מדובר בצעד קיצוני למדי, או שאולי הגיע הזמן לקפל מזוודות ולעבור לאחת השכנות ממש מעבר לכביש – מישהו שמע על גבעתיים? :)

בינתיים, סיום אופנתי לסופ"ש, להלן התמונות:

שמלה, בלייזר וחגורה – מנגו (עזריאלי); תיק – טופשופ; נעליים – זארה

תודה רבה רבה ליוסי שאני-ירום על התמונות (http://www.flickr.com/photos/yossiyarom/).

שבוע טוב!

חיה

Quality Vs. Quantity

2010-09-11T23:34:00.003+03:00

חלפה שנה מיום הקמת "טושיק - בלוג אופנה". אל דאגה, אין לי כוונה לנצל את ה – 500 מילים לפוסט באמירות קיטשיות, דוגמת – הבלוג שינה את חיי ללא היכר ו…כדומה, אלא פשוט לסכם את התקופה כחוויה אופנתית במיוחד. עם זאת, אציין כי בחלוף שנה נוספו לי אי אלו תובנות, כגון – האיכות עולה על הכמות. נכון, לא מדובר בהמצאת הגלגל או הטלפון ואפילו לא בתובנה מרעישה במיוחד. אבל, לאורך זמן למדתי להרפות, ליהנות מהדרך והפוסטים השתפרו, השתבחו ואתם קוראי היקרים הייתם עדיי.

מעניין לעניין, כבלוגרית אופנה, אשת בשורות אני והנני שמחה לבשר כי החורף בפתח (מבחינתי, די בבריזה קלה והתעטשות כדי לסמן הגעתו) ומביא עימו שיק היסטרי.

אזי…לחיי שנה טובה וברוכה בחורף חורפי במיוחד וגשום (מאחר והצילומים נערכו בחדר ממוזג, אצטרך קצת יותר מבריזה להוציא את האאוטפיט הזה הרחובה).

נשיקות

חיה

חצאית, חולצה וחגורה – מנגו; מגפיים וכובע – זארה.

מכנס/חצאית, חולצה וחגורה – מנגו; מגפיים – זארה; כובע – הייץ' אנד אם

הצילומים נערכו בביתה של מעצבת הפנים מיטל מיכאלי-סייג (לינק http://www.facebook.com/meital.michaeli?v=wall).

תודה רבה רבה ליוסי שאני-ירום על התמונות (http://www.flickr.com/photos/yossiyarom/) ותודה רבה למיטל שאירחה אותנו בביתה.

שבוע טוב!

מעלה, מעלה, מעלה – High waist Trousers

2010-08-28T23:03:00.005+03:00

אני חייבת להודות שאני 'סאקרית' של מכנסיים בגזרה גבוהה (כפי שתוכלו לראות בפוסטים קודמים שלי כאן, כאן, כאן ו – כאן). למזלי, קולקצית חורף 2010 מבשרת על מכנסיים גבוהים בגזרה מתרחבת, מתוחכמת, נשית במיוחד. מכנסיים בגזרה גבוהה היו כאן תמיד וכולנו יודעים כי לא מדובר בבשורה מסעירה. עם זאת, מדובר בעליית מדרגה, המכנסיים לחורף הקרוב מחויטים יותר, עשויים מבדים נשפכים ומשווים מראה אירופאי, מוקפד ונינוח בו זמנית. לאלו מאיתנו המעדיפות את המכנסיים הגבוהים שלהן קצת מחוספסים, ניתן יהיה למצוא מלוא החופן מכנסיים גבוהים גבריים בגזרת סיגר.

לכל ה"מתרצות" למינהן, הגורסות כי הקיץ הישראלי הינו הסיבה היחידה בגינה הן אינן טורחות להתלבש בבוקר, אני אומרת – החורף בדרך ומביא באמתחתו קולקציה שיקית במיוחד. הנכן מתבקשות לאכסן את התירוצים עמוק בתוך הארון, יחד עם גופיות הלייקרה, חולצות הבטן והג'ינסים הצמודים. ראו הוזהרתן :)

לקולקציה המלאה של Chloé

לקולקציה המלאה של 3.1 Phillip Lim

לקולקציה המלאה של Akris

קצת השראה:

Farrah Fawcett – אייקון אופנה לכל הדעות. התמונות לקוחות מכאן.

Drew Barrymore במכנסיים הורסים במיוחד.

olivia palermo

Thandie Newton בגזרה גברית.

התמונות לקוחות מ instyle.com ו – style.com.

לפני שנסיים, אני רוצה להתנצל על היעדרות יחסית ארוכה, וזאת היות ובשל בעיות טכניות נבצר מאיתנו (אני ויוסי הצלם) לצלם תמונות.

נתראה ממש בקרוב, עם תמונות מגניבות במיוחד (בין היתר, לרגל יום הולדת שנה לבלוג :)).

נשיקות

חיה

החברה הכי טובה שלי

2010-08-08T00:28:00.002+03:00

במהלך שלושים שנותיי רכשתי לי לא מעט חברים וחברות, חלקם טובים מאד וחלקם פחות. את החברה הכי טובה שלי הכרתי לפני יותר משמונה שנים, היא ברונטית, חטובה, משעשעת, חברה נאמנה ואוהבת, מפרגנת וחמה, שמחה לראותי בכל שעה ולא פעם היה תפקידה לנגב לי את הדמעות. חוץ מזה, היא די מזכירה לי אותי…אוהבת לנשנש בין ארוחות, להתאוורר בחוץ לפחות פעמיים ביום, לפלרטט עם בני המין השני, בעלת חושים מחודדים ואינטואיציה נשית. אם עדיין לא ניחשתם…החברה הזו עונה לשם לונה והיא הכלבה המדהימה שלי.

בחלוף כמעט שנה, בה נכתבו עשרות פוסטים טובים וטובים פחות, לא הזדמן לי לכתוב על היחסים בין אדם וחברו, או במקרה זה, בין אדם וכלבו. בימים טרופים אלו, בהם מתפרסמות אינספור ידיעות בדבר התעללות בבעלי חיים, הזנחת בעלי חיים או נטישתם, מצאתי לנכון להתפנות מכתיבת הגיגי אופנה וניצול במה זו כדי לפנות אליכם בשמם, בבקשה ואף בתחינה, לפתוח את לבכם ולתת להם בית חם, לאהוב אותם ולדאוג להם.

זכרו תמיד - "לתת בלי לרצות לקחת ולא מתוך הרגל" (מתוך: כולנו זקוקים לחסד / נורית גלרון)

נשיקות,

חיה

אוברול – מנגו; סנדלים – קסטרו; תיק – בוטיק "אגטה"; מטפחת - מנגו; שרשרת – קסטרו.

תודה רבה ליוסי שאני-ירום על התמונות (http://www.flickr.com/photos/yossiyarom/) ותודה רבה לימית קידר על העזרה הרבה ביום הצילומים.

ועכשיו…לונה היפה שלי (תודה נעה :))

שיק, שוק ומה שביניהם…

2010-07-31T18:09:00.003+03:00

התהומות אליהן הגיעה אופנת הרחוב הישראלית תפסו אותי לא מוכנה יותר מפעם אחת, ולעיתים המצב אף קשה מנשוא, עד כי נדמה שבחלק מהבתים "מראה" אינה נמנית על פריטי הריהוט השונים…מעניין לעניין, הפעם החלטתי להתייחס לנושא ביתר רצינות, תוך שימת דגש על אאוטפיטים מומלצים לעבודה, לנשים בשנות השלושים לחייהן.

נכון יהיה לומר כי, רבים המקרים בהם לבוש קז'ואל הולם את מקומות העבודה אליהם פנינו מועדות בבוקר. לרוע המזל, הרצוי והמצוי…המממ…איך לומר זאת, אינם חופפים. המילה "קז'ואל" שימשה תירוץ לאאוטיפיטים אשר לא להם התכוון המשורר. קחו לדוגמא את גופיית הסבא (על גרסאותיה), אין עוררין כי אינה הולמת את מרבית מקומות עבודה, בטח ובטח אם צורפו להם ג'ינס הדוקים מידי, נמוכים ומהוהים בו בזמן שכתפיות החזייה מבצבצות לומר שלום. כשמראה כזה נגלה לעיני, אינספור המחשבות מתרוצצות בו בזמן, מתלכדות לאחת - "כמר טעויות אפשר לעשות באאוטפיט אחד?!!!!?" דוגמאות נוספות הינן בגדים צמודים מידי או קטנים מידי (סורי, את כבר לא מידה 34...כן, life is a bitch), חשופים מידי (מכנסון ג'ינס קצר קצר קצר מתאים לרזות בלבד, ראו הוזהרתן), צעקניים מידי (עגילי שנדליר, ענק סברובסקי על הצוואר ומכנסון בצבע פוקסיה אינם שילוב מלבב) ועוד כהנה וכהנה.

חלקכם עשויים לחשוב כי, יומרני מצדי לפזר DOs and DON'Ts tips. אולם, בטרם תשפטו אותי לחומרה, זכרו כי רושם ראשוני הינו ראשוני בהחלט ולרוב מהווה כרטיס הביקור שלנו. אאוטפיטים נשיים, אווריריים ופחות מתאמצים יעשו את העבודה טוב יותר. חוץ מזה, מי מאיתנו לא היתה רוצה לקבל "שיק" בכל פעם שהיא יוצאת מן הבית :).

היות ורבים וטובים אמרו לפני - "אין טוב ממראה עיניים", לפניכם כמה דוגמאות לאאוטיפיטים מומלצים. כולנו בטח מחזיקות פריטים דומים בארון הבגדים, זה הזמן לנקות מהם את האבק ולשחק mix and match :).

התמונות לקוחות מכאן ומכאן.

המצולמת הינה Shala Monroque עורכת אופנה עבור Pop magazine.

שבוע מעולה ואופנתי!

חיה

windy morning

2010-07-11T13:22:00.004+03:00

הבוקר שלי התחיל בנסיעה באחד מקווי דן. אם הייתי צריכה לתאר את הסיטואציה הזו בשתי מילים, האסוציאציה הראשונה הינה – קופסת סרדינים. אכן, בדיוק כזו ההרגשה בקווי דן בשעה 8 AM. מעבר לעובדה כי, אנו הנוסעים נדחקים זה לזה בעל כורחנו וחולקים אוויר דחוס עם עשרות אחרים, לעיתים אנו אף נאלצים להאזין לשיחת נשים "עמוקה", בין גברת אחת לרעותה, בקשר עם העובדה כי "אתמול בלילה החוצפן לא נישאר לישון…" (ציטוט מדויק); או לחילופן, להרגיש כי, הנוסע ה – 57, בדיוק זיהם את כף היד שלך כשניסה להניח את כף ידו הדביקה על מוט האחיזה, רק מה, שהוא בדיוק פיספס אותו והניח את ידו על ידך…; ואת, הגברת עם העיתון, תני לחדד זאת בשבילך – לא, את לא יכולה לדפדף בעיתון, בעודך מצטופפת עם עשרות נוסעים, שכן חלקנו לא נהנים לקבל את "נחת זרועך" או ליתר דיוק מרפקך, בעודך הופכת דף!

אז כן, כפי שהבנתם windy morning, מתאר בדיוק את הבוקר שלי והיות ואני לא בדיוק אדם של בוקר, בבקשה חברים, התחשבות בזולת לא הזיקה לאף אחד…תנסו זאת בבית (וגם בחוץ) :).

ומה יש לנו בפינה האופנתית של היום – windy…windy…windy .

הכלב היפיפה, מסוג דני, הינו כלב מתוק שפגשנו בלוקיישן, יחד עם בעליו...התאהבתי :).

שמלה – H&M; מגפונים – זארה; שרשרת - מנגו.

שבוע נפלא לכולם!

חיה

urban leoprad

2010-06-27T02:48:00.002+03:00

בימים טרופים אלה, בשעה שמכל בית בישראל ומכל בית קפה בעיר, בוקעים קולות שמחה נוכח משחקי המונדיאל המוקרנים על מסכי ענק, גם מסך הטלוויזיה שלי הוחרם על ידי צופה נלהב. היות ואני, ככל הנראה לא אתפס צופה בכדור המרצד לו מקצה אחד של המגרש לקצהו האחר, בעוד שגברברים חטובים מתחרים על ליבו, גמרתי אומר בליבי כי אמצא לי תעסוקה חלופית הולמת ויפה שעה אחת קודם. כך עלה רעיון יצירתי לפוסט חדש - כובע מנומר. היות וגם שיטוטים חוזרים ונשנים ברחבי תל אביב לא סייעו במציאת הכובע המתאים, הכנתי אותו בעצמי…ואם יורשה לי לציין, אני די מרוצה מהתוצאה.

לפניכם התמונות…תהנו!

טוניקה – H&M; מגפונים – זארה; מכנסיים – מנגו; כובע – הכנתי בעצמי.

שבוע נפלא לכולם!

חיה

פייסבוק – הרשת החברתית ש"תקעה אותי"

2010-06-13T00:58:00.004+03:00

מי מאיתנו לא תוייג, בשלב כזה או אחר, לתמונה שתפסה אותו ברגע מביך – עם הפרופיל הפחות יפה; חצאית החושפת רגליים הדורשות חיטוב; אאוטפיט לא מספיק שיק; ועוד כהנה וכהנה…יתרה מזאת, לא מספיק שתוייגנו בתמונה בה נתפסנו "עם המכנסיים למטה", התמונה כאמור מופיעה באלבום, בו מתוייגים מצולמים נוספים ומרגע זה ואילך מספר הצופים בתמונה אינו בשליטתנו. חמור מכך, את הנסיון שלנו לבצע פעולת "Remove Tag" בתמונה ניתן להמשיל לטיפול ראשוני בפצע פתוח ומדמם באמצעות פלסטר, שהרי התמונה השערורייתית תונצח באלבום המדובר עד אשר בעליו יחליט להסירה לצמיתות.

נוכח העובדה כי, לא העליתי בחכתי פתרון יצירתי דיו בכדי למנוע הישנות מקרים דומים, הריני פונה אליכם, חברים וחברות פייסבוק יקרים – אנא הפעילו שיקול דעת ראוי בטרם פרסום תמונות מביכות ותייוגם. כמו שנאמר "מה ששנוא עלייך, אל תעשה לחברך". :)

כעת, לתוכנית האופנתית…אני חייבת להודות, אינני נמנית עם הפאשניסטות המחליפות את מיטב הגרדרובה לצבעי הפסטל כשהקיץ עומד לו בפתח. צבעי הפסטל מרגישים טיפונת "girly" לעיתים ולכך אני נוטה להסתפק בבדים אווריריים וקצרצרים, בגוונים קהים, המרגישים נשיים יותר והולמים יותר לגילי המופלג :) (עם זאת, אציין כי ישנם חריגים). הפעם, בחרתי בשמלה שחורה אוורירית וקלילה מבית H&M.

שמלה – H&M; עגילים – ליאת גינזבורג; קלאץ' – מנגו; סנגלים – ניין ווסט

תודה רבה ליוסי שאני-ירום על התמונות הנפלאות (תמונות נוספות מבית היוצר של יוסי תוכלו למצוא בלינק http://www.flickr.com/photos/yossiyarom/).

תודה רבה לימית קידר על העזרה הרבה ביום הצילומים.

שבוע נפלא לכולם!

חיה

Lingerie Trend

2010-05-29T23:24:00.003+03:00

את טרנד הלנז'רי אימצתי זה מכבר, זמן רב בטרם נהיה לטרנד (זוכרים את הפוסט הזה שפרסמתי כאן?). משהו במראה הנינוח, הנשי והסקסי גרם לי להתאהב ב – underwear וללבוש אותו כ- outerwear. למעט מבטים בודדים מלווים בסימני שאלה, בהם אני נתקלת לעיתים, רוב התגובות למראה אוהדות מאד…בעיקר אלה של בן זוגי וחברת האשראי, מבחינתם זו הצלחה מסחררת, שהרי הצלחתי לתפוס "שתי ציפורים במכה אחת", גם הלבשה תחתונה וגם הלבשה עליונה…ממש ביצת קינדר :).

הפעם, שילבתי טוניקה משולבת תחרה בצבע פסטלי, בתוספת פרח בצבע שמנת, עם מכנסיים בגזרה גבוהה. תהנו!

טוניקה - אינטימה; מכנסיים – מנגו; קלאץ' – פול אנד בר; סנדלים – קסטרו.

צילום: תודה רבה ליוסי שאני-ירום על התמונות הנפלאות (תמונות נוספות מבית היוצר של יוסי תוכלו למצוא בלינק http://www.flickr.com/photos/yossiyarom/).

שבוע נפלא לכולם!

חיה

טושיק ובוטיק "אגטה" משתפות פעולה

2010-05-24T12:52:00.005+03:00

בוטיק "אגטה" (רח' הרצל 11, חיפה) משיק קולקצית קיץ 2010:

צילום: לוי אגרונוב - פרומו צלמים

סטיילינג: חיה אנוקה "טושיק – בלוג אופנה", תמי מיכאלי - בוטיק "אגטה"

איפור: ליבי בורגמן

דוגמניות: מלאני בכר, רוקסי מנטיאנו

צולם בחוות סוסים של גל כהן "גיזום עצים", בית לחם הגלילית.

תודה רבה לכל מי שהשתתף ועזר בהפקה :)

תקפצו לבקר. נשיקות!

חיה

Bad hair day – my middle name

2010-05-08T21:12:00.002+03:00

מאז שאני זוכרת את עצמי, השיער שלי היה my big issue. נתחיל בהיסטוריה: בגיל חמש, בגן של יפה, אבי החליט לשדרג לי את המראה, באמצעות תספורת "בוב". כפי שאתם בטח מנחשים, שיק לא היה הנושא החם ביותר בגן ובאופן מפתיע ילדי הגן לא בדיוק הבינו את האמירה האופנתית, תוך מספר רגעים הפכתי לילדה עם הפטרייה על הראש.

ברבות השנים, גדלתי להיות עלמה צעירה, עם חשק בלתי נדלה לתספורת "טוויגי". גם הפעם החוויה הייתה קצת פחות נעימה מן המתוכנן, רק שהפעם אני הייתי אחראית למפגע האופנתי. ברוב הבקרים השיער דמה יותר לקסדה צבאית, מאשר לחיקוי עלוב של אייקון אופנה.

כל האמור, לא מנע ממני לנסות את מזלי פעם נוספת, הפעם בחיי הבוגרים, לפני כשנה, עם תספורת טוויגי נוספת. הניסיון השני צלח וגרפתי עשרות מחמאות ואז…אז החלטתי כי קארה אסימטרי זה הדבר החם הבא. מרגע זה ואילך, יחסי עם הרעמה שעל ראשי נעים בין Bad hair day ל – Very bad hair day. ולראיה התמונות שלפניכם. למרבה המזל, הצטרף למלתחתי הבלייזר הפרחוני שלפניכם אשר הציל את המצב. שבוע טוב!

בלייזר – זארה.

תודה רבה למולי על הצילומים ולנועה על…נו טוב, על כל היתר.

נשיקות

חיה

להחזיר עטרה ליושנה

2010-05-06T15:34:00.003+03:00

בנימה אופנתית להיום, בלי סיפור מקדים או אנקדוטה, אני בחצאית ישנה, אשר החלטתי להפיח בה רוח חיים, באמצעות טוניקה מנוקדת אהובה עלי. סופשבוע נעים ומהנה.

טוניקה -בוטיק milk & honey; חצאית - No Name (ישנה שקוצרה ושופצה קלות).

תודה רבה לימית על הצילומים!

חיה

סקס והעיר הגדולה 2

2010-05-03T02:03:00.002+03:00

בפעם המי יודע כמה, אני צופה מידי ערב בפרקים החוזרים של "סקס והעיר הגדולה", הסדרה (לא, לא נמאס לי!!!). רגע בטרם יוקרן הסרט "סקס והעיר הגדולה 2", נראה לי נכון לפתוח את הנושא, לאו דווקא בקונטקסט של אימוני הכושר הרצחניים (נוסח מדונה/אסתר) של שרה ג'סיקה פרקר (ותודה ל"גיא פינס"…), אלא יותר בכיוון הקסם סביב הסדרה הזו שאנחנו כה אוהבות לאהוב, בזמן שהגברברים שלנו כה אוהבים לשנוא (די מזכיר את יחסנו לכדורגל :)).

לאחר צפייה נוספת ברגעי השיא בסדרה (קארי בבגדי מעצבים…ביג וקארי…קאפקייקס…), הגעתי למסקנה כי, הסוד והקסם של הסדרה טמון בכמיהתנו לאורח חיים ניו-יורקי, מהזן המשובח, עליו אנו רשאיות רק לפנטז. הממ…חברות אמת על סטילטו ובגדי מעצבים; ארוחות בוקר בבתי קפה; ארוחות ערב במסעדות; בילויים במועדונים וקינוח לילי נוסח "ביג".

משעשע לחשוב שכל אחת מאיתנו אימצה לעצמה, לא פעם, סצנה אחת או יותר כאילו נלקחה מחייה ממש. על מי אנחנו עובדות?! לא היינו וככל הנראה גם לא נהיה, גרסה ישראלית של המשתקף במסך הטלוויזיה. הפעם, באופן חריג, לא ניצבת מולנו מראה! קחו אותי לדוגמא: ניסיונותיי לצעוד ברחבי תל-אביב על סטילטו עלו בתוהו, הרי מכרי יודעים כי בתוך התיק מסתתרים זוג הווייאנס להחלפה; בפעם האחרונה שביליתי בבר התחלתי לפהק בסביבות חצות, לאחר שלושה משקאות בלבד, מקסימום קיבולת; את חווית המועדונים החליפה עונת החתונות; מפגש קפה עם חברות מצריך התארגנות ותיאום לו"ז, כאילו ועסקינן במבצע צבאי ו..לצערי אין ברשותי חדר ארונות לנעליים בלבד.

האמור לעיל, מסביר מדוע דווקא הבייבי הזו, מכל האחרות, שבתה את ליבי. הסרט הראשון, לעומת זאת, הלהיב קצת פחות. כך או אחרת, אני מתכוונת להמתין כבר ממחר בתור לאולם הקרנת הסרט, הצפוי להגיע בסוף מאי. אני מניחה שאם קראת את הפוסט הזה, נתראה שם :)

הרי לכם טעימה קטנה. תיהנו.

באדיבות YouTube.

שבוע מקסים.

חיה

הבטחות

2010-04-25T01:39:00.005+03:00

אני נוטה להניח כי, הנשים שבינינו, חוו את שלהלן לא פעם – אנחנו מגיעות בלווית חברותינו לחוף הים, פורשות את שמיכת הפיקה, פושטות את הבגדים, מתיישבות עם הביקיני ומביטות בעוברים והשבים, אולי בעצם בעוברות והשבות. אנחנו מתחילות לתור בקדחתנות אחר זו שהעזה להיכנס בכוח לביקני קטן ממידותיה; אחר זו שלא היה מזיק לה לחטב קמעה את הישבן בטרם חשפה אותו בפומבי; אחר זו שהגיעה over tend היישר ממכון השיזוף…אכן קטנוניות. ובכל זאת, מה יש לומר, ברוך שעשנו נשים :). אנו מספיקות לשחרר אנחת רגיעה לאוויר, הרי למזלנו, אנחנו נראות די טוב בביקיני. לפתע, מגיעה לחוף עלמה, המושכת לעברה מבטים משתאים, תוך שהיא גורמת לנו להתפתל מקנאה ולנוע בחוסר נינוחות. חווית "סיעור המוחות" לפתע משנה נתיב, מישהי זורקת "חדר כושר" לאוויר ו…זהו זה, אין דרך חזרה, הנושא עולה לדיון בפעם ה..מי יודע כמה. שוב, אנו מבטיחות כי נרשם לחדר הכושר, או לחילופין, כי נתחיל בצעדות ליליות. עם זאת, הבטחות לחוד ומציאות לחוד. באותה נשימה ממש נמנות די והותר סיבות, או שמא תירוצים, בגינם לצערנו (כמובן :)) "משאת נפשנו" האחת והיחידה, עשויה שלא לצאת לפועל.

הבוקר, בנסיבות קצת אחרות, הבטחתי כי החל ממחר אתחיל להתעמל. אולי הפעם אעמוד בהבטחתי, ימים יגידו. בינתיים, כדי להסתיר את הקפלים :)), לבשתי את שמלת המשי העדינה והקיצית שלי, בעת שיצאנו לבקר בחוות הסוסים של חברנו גיא.

הרוח החמימה קצת הקשתה על הצילומים וגרמה לשמלה להתעופף לכל עבר. מקווה שתאהבו.

שמלה וסנדלי פלטפורמה – זארה; תיק – בוטיק "אגטה"

תודה למולי על הצילומים וכמובן לנועה וגיא.

שבוע מקסים!

חיה

חצויה

2010-04-21T20:02:00.006+03:00

מעולם לא יצאתי לטיול תרמילאים, שלא כמו רבים מחבריי, זאת, היות ואני לא בדיוק עונה על פרופיל התרמילאי המצוי. אולי, בשל היותי איסטניסטית ואולי, בשל היעדר יצר הרפתקנות מהסוג הנדרש. בימים אלו, אני נוטה להרהר בכך. לא בשל תחושת ההחמצה (אשר מן הסתם קיימת:( ), אלא נוכח העובדה כי, ההחלטה הזו, להישאר קרובה ככל האפשר לבית, למיטה עם סדינים בניחוח "בדין" ולמקלחת עם דוש במקום באקטים (או איך שלא כותבים זאת :)), מאפיינת אותי הרבה מעבר למה שאני מוכנה להודות.

בכל פעם שיצאתי להרפתקה חדשה בחיי, יצאתי מלווה בתוכנית חומש מלוטשת היטב, עד הפרטים הקטנים. מה לעשות, כזו אני ומה יש לומר.... So far so good. בימים אלו, לעומת זאת, Not so good…תוכנית החומש האחרונה שלי, זו שגיבשתי בשנה האחרונה, בגינה יצאתי בסיסמאות כאילו אני בדרך לקמפיין, מתעכבת קמעה. מי יודע, אולי כי לא הספקתי ללטש את הפרטים האחרונים, או שמא כי, לחיים נתיב משלהם. כך או אחרת, נתפסתי לא מוכנה, מה שנקרא "עם המכנסיים למטה". מיותר לציין כי, נתפסתי חרדה, מה אעשה עכשיו?! אין לי plan B!!!

דבר הוביל לדבר וכעת, אפשר לומר זאת בקול, אני די חצויה, בין הרצון שלי לשמור בקנאות על דפוסי ההתנהגות השמרניים שלי, המאופיינים בתכנון מוקדם ומדויק להפליא, לבין המציאות המתדפקת על דלתי ומתעקשת לשנות לי את התוכניות. אתן לה הזדמנות חשבתי, לגברת מציאות, אבל אני מזהירה – אם היא תאכזב אותי, אני חוזרת במיידי ל Good old me! :)

אגב הזדמנויות…בהזדמנות זאת, אאחל לארצנו הקטנטונת מזל טוב ואריכות ימים, עם המון אהבה!

הסיבה האופנתית, לשמה התכנסנו היום, הינה להצגת אאוטפיט אביבי אהוב עלי. הפריטים נרכשו בבוטיק "אגטה" החיפאי (הרצל 11, חיפה). ביום שישי הקרוב תתקיים השקת קולקציית קיץ 2010. נתראה שם.

נשיקות,

חיה

תודה למולי יקירתי על הצילומים ועל הטון האומנותי לפוסט זה :)

שיק מקומי

2010-04-07T03:17:00.003+03:00

הגיע הזמן להתבשם בשיק כחול לבן הורס במיוחד. בעלת השיק הינה לא אחרת מאשר אושיית האופנה דורית בר-אור. קבלוה בתופים ובמחולות! :)

התמונות לקוחות מוואלה!.

זהו, אני מעולפת, אנא שילחו מישהו לגרד אותי מהרצפה….

המשך שבוע מקסים!

חיה

Dress Up

2010-03-20T16:44:00.006+02:00

אפתח בווידוי קטן, אט אט מתעצמת בתוכי תחושת קושי כלשהי נוכח העובדה כי אני, שופוהולית ומצטלמת סדרתית, כמו אחרות וטובות, מסייעת בהנצחת העיסוק בחיצוניות. האם זה כל מה שיש לי להציע?! האם תמונותיי באאוטפיטים אופנתיים זה המסר האישי שאני רוצה להעביר?! הרי לא פעם מצאתי עצמי מצטדקת בפני זרים: "לא, אינני נרקסיסיטית, לא לשם כך הוקם הבלוג…" (הסיבה לשמה הוקם הבלוג שמורה במערכת :)). נוכח תקופת הייסורים האמורה, חשבתי לנסות ולצקת תוכן לתוך העולם השיטחי בו אני לוקחת חלק (אכן, יורה לעצמי ברגל :)). ואז, החלטתי ש…לא, הרי מה הטעם, בסופו של דבר תמונות זה החלק המעניין :). מעבר לכך, חוץ מהעובדה כי קצת התעייפתי מחיוכים מלאכותיים למצלמה, די משעשע העיסוק הזה באסתטיקה, אופנה ומה שבניהם, לא?! מה שנקרא, הרכב מנצח לא מפרקים!

והאאוטפיטים להיום הינם שתי שמלות: הראשונה, יכולה להיות אאוטפיט מצוין לעבודה (נשי ומתוחכם בו זמנית); השנייה, הינה אאוטפיט מושלם למסיבת קוקטייל בצהריים או לאירוע קליל בערב. תהנו ושבוע נפלא לכולם!

שמלה – זארה.

שמלת תחרה – זארה.

תודה רבה למולי על הצילומים ושבוע נפלא!

פיק-אפ

2010-03-13T22:27:00.005+02:00

לא פעם, שמעתי כי פארק או גינת כלבים הינם הפיק-אפ האידיאלי לרווקים ורווקות. די נחמד למצוא זיווג תוך כדי סיבוב עם "החבר הכי טוב של האדם", שניים במחיר אחד…לא?! אני יכולה להבין, זה מרגיש פחות סליזי, יותר נגיש וחוץ מזה תמיד יש נושאי שיחה - חיסונים, דוג-סיטר, מזון לכלבים ו… עם זאת, נדמה כי התופעה צמחה למימדים מפלצתיים ומפיק-אפ הפכו הפארקים למוקדי מינגלינג לכל. כן, פשוט כך, איזו אימה!!! אין רגע דל, בכל ביקור בפארק אני מחוייבת להיות חביבה וחברותית, לעיתים בעל כורחי, הרי מי באמת רוצה ש"יחפרו" לו בשעה 7 בבוקר, כשהעיניים עדיין חצי עצומות, שלא לדבר על סוף יום עבודה מתיש במיוחד. לא פעם, יצא לי לצאת לפארק עם לונה ומגאזין וכל שביקשה נפשי הוא רגע של שקט עם עמודי הכרומו, אבל…לא ולא, לאחר רגע או שניים הגיע שכן עם כלבו ו…ההמשך ידוע :). שלא תבינו לא נכון, אני טיפוס די חברותי (למעט שעות מסוימות ביממה:)), עם זאת, אני פונה ללב שלכם - לא בכל ביקור בפארק צריך לשוחח, במקרה שלי בכל אופן, יש לכם פטור ;).

ועכשיו לחלק האופנתי – הפעם אין מוטיב חוזר, סתם תמונות…תהנו!

ז'קט – h&m, ווסט – מנגו, חולצה – קסטרו, שורט ג'ינס – זארה.

טוניקה – h&m , סנדלים – קסטרו.

ז'קט – pull&bear, חצאית – זארה, גופיה – h&m.

תודה רבה לימית על הצילומים! שבוע טוב לכולם!

חיה

Girls of the moment

2010-03-13T02:34:00.002+02:00

לא הצלחתי להחליט מי מבין שתי המוזות הבאות מהווה מקור השראה גדול יותר, לשתיהן שיק משובח ביותר, כל אחת בדרכה. למזלי, אני לא חייבת להחליט ויכולה פשוט ליהנות משתיהן :).

הראשונה הינה הדוגמנית Irina Lazareanu, להלן תמונות שלה, מלאות בסטייל הורס:

התמונה לקוחה מכאן.

התמונות לקוחות מכאן.

התמונה לקוחה מכאן.

השנייה, הינה לא אחרת מאשר Alexa Chung, בעלת שיק משובח ביותר ולא מתאמץ (מי אמר "זרקתי על עצמי משהו ויצאתי"…:)) ראו בעצמכם:

התמונה לקוחה מכאן.

מה שנקרא look and learn.

סופ"ש נעים!

חיה

יוצאת למסע

2010-03-07T00:59:00.003+02:00

מה השתנה מאז הפוסט האחרון בו סיפרתי על בחינת הלשכה הקרבה? לא הרבה…יום חמישי, מבט חפוז לעבר ספרי הלימוד אשר נערמו בקצה החדר, תחושת אסקפיזם הציפה את גופי, נכנסתי לחדר השינה, נעלתי במהרה זוג נעליים, נסתי החוצה כאילו אין לי לוח זמנים לעמוד בו. מי היה מתאר לעצמו שיממה יכולה להיות ארוכה כל כך…מה שאני הספקתי ביום הבריחה המהולל: קפיצה לחוף הים; צהריים עם חברים; ביקור אצל הספר; שופינג; ביקור אצל המשפחה; ארוחת ערב עם החבר; טיול לילי עם לונה... חזרתי הביתה תשושה וממש לא נינוחה. למרבה ההפתעה הספרים חיכו לי, שם בפינה, כאילו הם לא היו הסיבה לדרמה מלכתחילה. הם כנראה יעמדו שם, הספרים, עוד יום יומיים, או שלושה, או…מי יודע :).

מה שעוד יצא לי לעשות מרגע צאתי לחופשה זה לקרוא ספרים. תקופה די ארוכה יחסי עם הספרים על הספרייה בביתי הסתכמו בניקוי אבק. ספרי היקרים, לא עוד!!! לאחר דפדוף קל, שלפתי בפעם המי יודע כמה את "באדולינה" מאת גבי ניצן (לולי ואופיר שלי – אל תכעסו, אני יודעת ששכחתי להחזיר את הספר, וכן, חלפו כבר מספר שנים מאז הפעם האחרונה שהבטחתי להחזירו :( ). בתקופה כזו, די מבלבלת, של חוסר וודאות לגבי העתיד לבוא, דפדפתי במהרה לעמוד האחרון ומצאתי את המשפט שחיפשתי:

"אני לא מתכוון לארוז איתי הרבה…יכול להיות שמשהו בדרך יסיט אותי לכיוון אחר. אבל אני לא מודאג. קיבלתי מצפן."

בנימה אופטימית זו, אני יוצאת למסע שלי. אני לא מודאגת – קיבלתי מצפן!

ובנימה אופנתית להיום - האאוטפיטים מורכבים מז'קט במראה בעל טון צבאי. אאוטפיט ראשון בעל טון נשי ואאוטפיט שני בעל טון קשוח יותר.

תהנו ושבוע מקסים לכולם!

ז'קט ושמלה – זארה; נעליים שחורות – מנגו; טישרט – פול אנד בר; נעליים חומות – קסטרו.

תודה רבה רבה למולי על הצילומים.

להית'

חיה

סוף הוא תמיד התחלה

2010-02-27T21:05:00.005+02:00

כן, לא פעם שמענו את מה שמרגיש לעיתים כסמי קלישאה "סוף הוא תמיד התחלה". קלישאה או לא, במקרה שלי סופה של תקופה קרב ובא ומביא עמו התרגשות מהולה בחששות. מחר יהא יומי האחרון כמתמחה במשרד עורכי דין, התמחותי מסתיימת באופן רשמי ואני יוצאת לחופשה בה אצטרך לדגור על ספרי הלימוד לקראת בחינות הלשכה. הממ…מה אעשה לאחר מכן? נראה מה יוליד יום. כך או אחרת, די ברור לי ולסובבים אותי שלעסוק בעריכת דין זה לא ממש My cup of tea ולכן אין לי כוונה להמשיך ולעסוק בכך לאחר הבחינות. לפני שאקבל תגובות כמו: למה למדת ארבע שנים לתואר שאינך חפצה בו?! למה ההתמחות?! אציין כי, בין נודה בכך או לא, אנחנו נוטים ליחס חשיבות רבה לטייטלים, באמצעותם אנו נוטים להגדיר את עצמנו ואחרים אותנו. היות ואין לי כוונה להתיפייף, אני מודה כי פלצני ככל שזה ישמע…גם אני כזו, ועכשיו כשסימנתי וי ב To do list אני יכולה להמשיך בחיי ואולי אף ליהנות מהם :). אז…אם יש לכם רעיונות יצירתיים ליום שאחרי המבול (בחינות הלשכה… לפי השמועות מדובר בסופה רצינית!), אשמח לשמוע.

ומעניין לעניין…במעבר חד מהחיים האמיתיים לתחזיות האופנה…לפי תחזיות "נביאי האופנה" התחזית לאביב-קיץ 2010, טומנת בחובה, בין היתר, שלושה אלמנטים בולטים: לוק מיליטרי, עור וג'ינס. שלושתם שולבו באאוטפיטים שלפניכם.

מעיל – טופשופ; סווטשרט – פול אנד בר; מכנסון – זארה; נעליים – קסטרו.

ג'ינס – דיזל; חולצה - מנגו

שמלה – זארה

שבוע מקסים וחג פורים שמח!!!

street chic

2010-02-06T21:25:00.007+02:00

כן, כן, אני יודעת, כבר שבועיים לא העלתי פוסט מבית היוצרת "חיה אנוקה"…טוב נו, קרה לכולם, לא?! מן תקופה כזו, לחוצה קצת, please don't hold it against me. אני לא מתלוננת, הייתי לחוצה מסיבות משמחות, כמו לדוגמא מסיבת רווקות מוצלחת ביותר וחתונה משגעת, לזוג משגע ויקר ללבי!

מה אומר לכם, קוראים וקוראות יקרים, מסיבת רווקות זה עסק, משגשג מאוד אם יורשה לי לומר. משעשע הקטע הזה של נשים לחגוג מסיבות רווקות באמצעות מפעילה- המבקשת שנחזיק ידיים, נסתכל זו על זו, נתרפק על זיכרונות העבר ונזיל דמעות התרגשות; או באמצעות סקסולוגית – עם כל הכבוד, ויש כבוד, אם הייתי רוצה לחלוק את חיי המין שלי (מגניבים ככל שיהיו :)) עם קבוצה של בנות, הייתי פשוט יוזמת שיחת ועידה; או באמצעות חשפן – נו באמת?! על זה אני אפילו לא מתכוונת להרחיב; וגולת הכותרת – מפיות, צלחות והינומה חד פעמיים עם [XXXX] קטנים. כן, תנחשו בעצמכם :)

כל שצוינו לעיל לא היו מנת חלקה של מסיבת הרווקות של תותי, הרווקה (לשעבר) שלנו. מה כן היה בתוכנית? אז ככה:

חלק א': חפש את המטמון – תותי קיבלה מאיתנו פתקים קטנים עם חידות ורמזים, אשר התשובה להם הינם ציוני דרך בחייה של תותי. בכל פעם שתותי ניחשה את התשובה נכנסו לרכבים ונסענו ליעד שהיא ניחשה נכונה, שם חיכה לה הרמז הבא וכן הלאה.

חלק ב': ארוחת ערב + הקרנת סרט וידאו מצחיק ביותר אשר צולם והוקדש לתותי שלנו.

חלק ג': טירוף ריקודים ואלכוהול בבר עד שעות הבוקר המוקדמות. ויאללה בלאגן!!!!! (אל דאגה, דאגנו לסידורי נהג תורן שלא שתה וכן מוניות, שיביאונו הביתה בשלום!)

למה אני "חופרת" בעניין זה אתם שואלים…אז ככה:

1. היות והיו לי שבועיים עמוסים, עם זאת, כיפים ומצחיקים בטירוף ורציתי לחלוק זאת :).

2. בשל האמור בסעיף 1 לעיל, לא היה לי זמן רב לחשוב על רעיונות יצירתיים לפוסט חדש ולהצטלם.

3. בשל האמור בסעיף 2 לעיל, החלטתי להצטלם בסגנון street chic, כשהמכנה המשותף לכל התמונות הינו צעיפים.

זמן תודות הגיע (לקוראים הפחות "דביקים" מביננו, אני ממליצה לעבור ישר לתמונות :)) - תודה רבה לכל מי שלקח חלק בשבועיים האחרונים ותודה לזוג האהוב שלי! המון מזל טוב. השיר הזה מוקדש לכם באהבה!

בויפרנד ג'קט וצעיף – פול אנד בר; נעליים – קסטרו.

טראנץ' – פול אנד בר (ישן); גי'נס – טופ שופ; נעליים – מנגו; תיק – סלפרידג'

ווסט – מנגו; טוניקה – טוונטי פור סבן; ג'ינס – טופ שופ; נעליים – זארה.

תודה רבה לימית על הצילומים ושבוע מקסים!

הלנה – הריגוש מתחיל כבר בכניסה לחנות…

2010-01-26T00:29:00.005+02:00

כפי שחלקכם יודעים, מהיכרותנו הוירטואלית, ימי שישי שמורים לשיטוטי שופינג. עם זאת, בעתות מצוקה, קרי, ימים דלי תקציב, אני מבלה את זמני בשיטוטים רק לשם ספיגת ניחוחות אופנה מחלונות הראווה. כך היה ביום שישי האחרון. הסיפור שהיה, כך היה – בוקר יום שישי, שמש בחוץ, לפני רגע או שניים פקחתי עיני, לגמתי מכוס הקפה ויצאתי לסיבוב עם לונה (הכלבה המהממת שלי), חלף על פני אוטובוס רועש, ורכב ועוד אחד וכלב נובח ו…ו…ו…(כן, בשלב זה התעוררתי כמובן), לונה סיימה לסמן טריטוריה בגינה השכונתית, שבנו הביתה, התלבשתי במהירות ושמתי פעמי לרח' דיזינגוף בתל אביב לסיבוב ניחוחות. בעודי מתהלכת לי וסופגת קצת קרני שמש חמימות, צדה את עיני שכנה חדשה, נראית כמו "הבת של השכן" רק יותר מוצלחת, יפה כזו, שקטה וצנועה, משתלבת היטב בנוף, הלוא היא - "הלנה". ניגשתי להציץ ו…מה אומר, הריגוש מתחיל ממש בכניסה לחנות.

"הלנה" (דיזינגוף 154, תל אביב) הינה בוטיק ייבוא של אופנה נשית, אשר שם לו למטרה להביא לקהל לקוחותיו את הטרנדים החדשים והמעודכנים ביותר של עולם האופנה. "הלנה" פונה לנשים המעוניינות במראה מיוחד אשר משאיר את הג'ינס והטי שירט הרחק מאחור. לכל פריט ייחודיות משלו ויכולת לרענן כל קולקציה קיימת בארון הבגדים. הן פרטי הלבוש השונים והן הבוטיק מעוצבים ובעלי ניחוח פריזאי. לבוטיק שתי קומות- בקומת הרחוב ניתן להתרשם מקולקציה המורכבת מפריטים ייחודיים וה - 2^nd Floor, הינה ללקוחות על פי הזמנה אישית, הנהנות מפרטיות, מגאזיני אופנה מעודכנים ביותר, שמפניה איטלקית, מוזיקה נעימה, ויחס אישי. שווה ביקור.

צילום: תמר קרוון.

תודה למיטל נחמיאס ואבי כץ מ"הלנה" והמשך שבוע נעים!

חברבורות וג'ינס

2010-01-16T19:31:00.003+02:00

אמממ…איפה להתחיל? האמת שהייתה לי תוכנית שלמה לכתוב על חברבורות וג'ינס, עם זאת, בעודי יושבת מול מסך המחשב ומקלידה, תוכנית "הרווק מוקרנת ברקע…מה שגרם לשינוי קל בתוכנית. רגעים אחדים לאחר שהפרק הסתיים עודני תוהה ביני לביני מה המטרה? האם המטרה הינה להציג אותנו, הצופים, גרגרנים הניזונים מתוכניות ריאליטי כדוגמת זו, באופן זול וציני, או שמא להציג את בנות המין הנשי באור נואש יותר מתמיד, אשר פסגת שאיפותיהן הינה מציאת זיווג הולם, תוך שליפת ציפורניים ואמירות טיפשיות להחריד. שלא תבינו לא נכון, אני לא בדיוק פמיניסטית שורפת חזיות, אני גם לא בחורה ממורמרת וגם לא ממש רווקה, לא בזה עסקינן. אני בסך הכל תוהה - בנות יקרות מה איתכן?!!! על כבוד עצמי, ענווה, חכמה, טקט ו… שמעתן?! או שאוזניכן נסתמו כמעט כליל, למעט רגע אחד, הרגע בו קוראים בשמכן לגשת לקחת את הורד! זה לא שיש לי בעיה עם קיומה של התוכנית, ממש אין לי, ואפילו לא עם מהותה ו/או השתתפותן של הבנות (אחרי הכל אם מישהי חושבת למצוא אהבה בזמן שאחיותיה למשימה שורטות אותה, מי אני שאתערב:)) אבל עם התנהלותן של הבנות באופן זול וטיפשי יש לי בעיה...טוב, זו ככל הנראה בעיה שלי, לא? :)

אז…בנימה זו, נעבור לאאוטפיטים להיום, בהם שולבו חברבורות וג'ינס.

חברבורות בנעליים:

ג'ינס – דיזל; חולצה – קסטרו; חגורה – מנגו; נעליים מנומרות – אלדו (ישנות); תיק – סלפרידג'

חברבורות בחולצה:

חולצה – זארה; מכנסיים – מנגו; נעליים – זארה.

חברבורות במכנסיים:

ז'קט ג'ינס – פול אנד בר; גופייה – זארה; מכנסיים – אינטימה.

שבוע מקסים!

בצבע שוקולד

2010-01-05T00:15:00.004+02:00

הצבע החום מעולם לא היה כוס התה שלי; או כוס הקפה שלי; או כוס השוקו שלי; או כוס התפוזים שלי; או כוס הוויסקי שלי…(לא הגזמתי, המצב באמת חמור כל כך). אם כבר חום, אני מעדיפה שישלח אלי בקופסת הפתעות המכילה פרלינים, ורצוי שתהיה עטופה בנייר עם הלוגו "גודייבה". אבל כאאוטפיט – לא בבית ספרנו! עם זאת, פאשניסטה כפאשניסטה (או לפחות מתיימרת להיות:)), חייבת לעדכן את הארון ה"פיצפון" שלה, ויפה שעה אחת קודם! אז…לאחר שתירצתי, נימקתי ועדכנתי, לפניכם "קולקציית" פריטים בצבע שוקולד או עם נגיעות בצבע שוקולד, אשר התגנבו לאחרונה לארוני מבלי שים לב….

תודה לשמש החמימה בשבת שסייעה לאווירה הקיצית. תהנו!

מכנסיים – זארה; קלאץ' – פול אנד בר.

טוניקה/שמלה – זארה; נעליים – ניין ווסט; תיק – קאלה.

תודה רבה רבה למולי המוכשרת על הצילומים!

שבוע טוב!

על גבעת נפוליאון

2010-01-02T20:11:00.003+02:00

היי חברים, אפתח בכך שאאחל לכולנו שנה אזרחית מוצלחת, מהנה ומלאת הפתעות…לא יכולתי למצוא לוקיישן טוב יותר לצילומים, לתחילתה של שנה אזרחית חדשה, מאשר בעיר הולדתי – עכו .

הלוקיישן הנבחר הינו גבעת נפוליאון, הנמצאת בעכו.

שמלה – קאלה (אורך השמלה קוצר ובמקור היא אמורה להילבש כשהמפתח מקדימה. החלטתי לנסות אותה הפוך ו…האמת אני די מרוצה מהתוצאה); נעליים – ניין ווסט; קלאץ' – זארה.

פוסט זה מוקדש לבילי…:)

תודה רבה למולי על הצילומים!!!

נשיקות.

סיפור אהבה – הפקת אופנה ב"ישראל היום"

2009-12-25T17:38:00.002+02:00

תמונות מהפקת אופנה אשר התפרסמה היום, 25.12.2009, במוסף "שישבת" של "ישראל היום".

סטיילינג להפקה – חיה אנוקה.

את ההפקה תוכלו לראות בגודל מלא כאן, בעמ' 48 במוסף "שישבת".

תהנו וסופ"ש מקסים מקסים!!!

קרדיטים:

כתבה: סיגל ארביטמן

תמונות ההפקה בהגדלה (קצת לא ברורות, אבל…זה מה יש:)):

שמלת פפיון כחולה ושרשרת פרנזים שקופה – אליז; סריג ופיג'מה – אינטימה.

שמלה – קפה ביזאר; שרשראות פרנזים – O-SHAN.

שמלה וקלאץ' – טופשופ; נעליים – ניין ווסט; שרשרת וצמיד – O-SHAN.

בלייזר וטישרט – קסטרומן; ג'ינס – סליו; נעליים – אלדו.

מה כ'פת לי…את הנעליים ההורסות האלה מניין ווסט רכשתי מיד בתום הצילומים…:))).

המון תודות לויוי אביטל וסיגל ארביטמן מ"ישראל היום" ולכל הצוות שלקח חלק בהפקה מקסימה שגם הייתה כיפית במיוחד!

נשיקות!

חיה

תיאטרלי במקצת…

2009-12-19T19:03:00.005+02:00

בימים עברו, אי-שם בתקופת התיכון, בזמן שתיכוניסטים אחרים פתרו משוואות לוגריתמים, אני העברתי את זמני במגמת תיאטרון, עם התיכוניסטים המגניבים של השכבה (יסלחו לי הפחות מגניבים…:)). טוב שכך, זו הייתה ההזדמנות של ההורים שלי לראות את הציון 100 בתעודת הבגרות שלי. מאז ועד היום, אץ לו רץ לו הזמן, השנים חלפו, ובזמן שחבריי למגמת התיאטרון המשיכו ללימודים ב"ניסן נתיב" או "בית צבי" אני ניסיתי את מזלי בלימודי התקשורת ומשם הישר ללימודי המשפטים. מה לא עושים כדי שההורים יתמלאו גאווה! :) געגועי לדרמה, תלבושות, הפקה ומה שביניהם היוו תמריץ להעלות פוסט תיאטרלי במקצת. לטובת העניין, לקחתי שמלת תחרה שחורה שרכשתי ב"מנגו", גזרתי את החלק התחתון שלה ובמקומו תפרתי בעצמי חצאית טול שחורה. ליצירת מראה תיאטרלי הכנתי עיטור לשיער בשילוב טול שחור מנוקד ונוצות. באאוטפיט השני, לבשתי שמלה אדומה עם עיטורי קטיפה שחורים ולעיטור השיער הוספתי פרח שחור מטול שהכנתי בעצמי. לטוטאל לוק אופרתי באיפור דרמטי ו…להלן התוצאה.

בהערת אגב אציין כי, למרות המראה הדרמטי, יום הצילומים היה מהנה במיוחד, מצחיק וכיפי. תודות למי שלקח בו חלק :)

שמלה - "מנגו" (ששופצה על ידי – החצאית הוחלפה בחצאית טול שתפרתי); נעליים – זארה; שרשרת – דיוה; עיטור לשיער – נתפר על ידי.

שמלה ונעליים – זארה; עיטור לשיער – הוכן על ידי.

התמונות צולמו ב"גן אפולוניה".

תודות רבות למולי על הצילומים, לימית על האיפור והבימוי ול"ת" על הסבלנות!!! בלעדיכם התוצאה הייתה יכולה להיות לגמרי אחרת…

נשיקות ושבוע טוב!

גלאם בחדר הכושר – הפקת אופנה

2009-12-04T16:25:00.002+02:00

להלן כתבת אופנה אשר פורסמה במוסף "ישראל שישבת" של "ישראל היום", ביום 4.12.2009. הסטיילינג בהפקה נעשה על ידי:

את הכתבה במלואה באופן ברור וכן את שמות המעצבים אשר לקחו חלק בהפקה תוכלו למצוא כאן (עמודים 48-49 בישראל "שישבת").

להלן תמונות מההפקה בהגדלה:

אוברולים – לילה מיסט; שרשראות – ליאת גינזבורג; חגורות – אלדו.

שמלה – אלון ליבנה.

ימין – חצאית – אלון ליבנה ; חולצה – דה בראנץ'; צמידים –ה.שטרן.

שמאל – שמלה – כתומנטה; חגורה- גדעון אוברזון; שרשרת – קרן וולף.

שמלה ירוקה – כתומנטה; כפפות זהב וכובע טול – קרן וולף; ענק – קרן וולף; קלאץ' – אלדו.

שמלה כחולה – בנקר; סיכה על השמלה – ה.שטרן; כפפה שחורה כובע טול – קרן וולף.

שמלה – גדעון אוברזון.

שמלה – לילה מיסט; עגילי שנדליר – ה.שטרן.

איפור ושיער – גילי אלגבי; ע.איפור – ענת נוימן; גרביונים – המשביר לצרכן.

תודה רבה לויוי אביטל וסיגל ארביטמן מ"ישראל היום" על ההפקה והכתבה ולמיכאל טופיול על הצילומים!!

סופ"ש מדהים!

כתבו עלי…

2009-12-01T23:42:00.007+02:00

לקוח מתוך מגזין "את" שפורסם ביום 1.12.2009, במסגרת כתבה שנעשתה על בלוגריות מקומיות ונעליים:

תודה רבה למירב קאופמן ממגזין "את"!

המשך שבוע נפלא!

הפקת אופנה

2009-12-01T23:32:00.004+02:00

להלן כתבה ותמונות מהפקת אופנה בנושא חנויות אאוטלט, שהתפרסמה ביום 1.12.2009 ב"ישראל היום",הסטיילינג לכל ההפקה נעשה על ידי:

להלן התמונות בהגדלה:

שמלה, נעליים וצמיד – מנגו; חגורה – קסטרו; צמידים – רנואר.

בן – טישרט – קרוקר; ג'ינס ונעליים – לי קופר; קרדיגן – פוקס; תיק – בלו בירד.

בת – ג'ינס – לי קופר; מעיל ונעליים – מנגו; תיק – קסטרו.

בת – מכנסיים, נעליים וקלאץ' – מנגו; חולצה – בלו בירד; כפפות – מנגו; משקפי שמש – RAP לאופטיקנה.

בן – ג'ינס – לי קופר; חולצה – בלו בירד; סריג – קרוקר; נעליים – רנואר מן.

מכנסיים וחולצה – בלו בירד; נעליים – קסטרו; סריג – פוקס.

ז'קט – פוקס; מטפחת ותיק – מנגו; סניקרס – בלו בירד; ג'ינס – לי קופר.

חולצה, חגורה, קלאץ' – מנגו; מחטב – דונה ויקטוריה.

תודה רבה ל"ישראל היום" על ההפקה, לסיגל ארביטמן על הכתבה ולמיכאל טופיול על הצילומים. כמו כן, תודה לצוות האאוטלטים בהרצליה ובאור יהודה, מקבוצת עזריאלי.

את הכתבה במלואה תוכלו למצוא כאן.

שבוע טוב :)

להכניס קצת צבע לתמונה

2009-11-28T18:43:00.002+02:00

מתישהו בשבוע שעבר, בעת שהרהרתי במה שאלבש בערב חגיגות יום הולדתי, פתחתי את ארון הבגדים שלי ו…כהרגלי, זרקתי לאוויר בזעם "אין לי מה ללבוש!!!", יום הולדתי קרב ובא, ואני ללא שמלה הגונה לחגיגות השמחה :(. חברותי זרקו לעברי מבטי זלזול נוכח המשפט המוכר, תוך מלמול מתחת לשפם "נו, לגברת אין מה ללבוש…". כדי להוכיח את טענתי, הוצאתי מן הארון שמלה, ועוד שמלה, ועוד שמלה, וחצאית, ומכנס, ועוד שמלה, וחולצה ו…עוד ועוד. כך חלפה לה שעה ועוד שעה, מגש פיצה הוזמן וחוסל, החשכה ירדה בחוץ, בעוד שעות ספורות מתחיל יום חדש ואני… עדיין שולפת בגדים מן הארון. בסיומו של התהליך המייגע, בדיוק רגע או שניים בטרם הצטערו חברותי על ההחלטה להעמיד בפני את האתגר להוכיח אותן על טעותן, נגלה מראה מרעיש במיוחד - רוב הבגדים שנשלפו החוצה מן הארון הינם בצבע שחור!? ואז…בתוך ים השחור, שהיה מונח על מיטתי, מתחת לשמלת מיני שחורה אהובה עלי במיוחד, בצבצה לה שמלונת ורודה מסאטן, עדינה ונוזלית, אשר נרכשה לפני זמן לא רב. אוקיי בנות, הכרזתי בקול, יש לנו זוכה – השמלה הורודה תילבש ליום ההולדת שלי

בתמונות בפוסט זה תוכלו למצוא את שמלת המיני השחורה וכן את השמלה הורודה אשר הוזכרו כאן, במשחק צבעים ורוד ושחור… כדי להכניס קצת צבע לתמונה :)

תהנו.

ועכשיו…השתעשעות קלה עם כובע:

שמלה – בוטיק "אגטה"; נעליים וכובע – זארה; קלאץ' – מנגו.

שמלת מיני כריות – פול אנד בר; חגורה - A+; נעליים וקלאץ' – מנגו.

תודה רבה לימית על הצילומים!!!

שבוע טוב!

It is all about the clutch

2009-11-22T00:15:00.002+02:00

היו היתה אישה, לאישה היה תיק, גדול כזה ויפה, לתוכו הכניסה טלפון נייד, ארנק, מראה, תיק איפור, מפתחות, כלי כתיבה, ספר, את החבר שלה ו…כהנה וכהנה. כשיצאה האישה עם חבריה, אף הם העמיסו על תיקה והכניסו לתוכו את המפתחות שלהם, הארנק ו…כהנה וכהנה. בחלוף השנים הפך התיק הגדול מעיק ומציק עבור האישה, ואז…אז הומצא התיק הקטן, הריהו ה"קלאץ'". המשמש אקססורי לעת מצוא, המקפיץ את האאוטפיט מבסדר למעולה. אולם, תיק של ממש הוא לא! שהרי לא ניתן להכניס לתוכו דבר למעט מפתחות :). זה היה סיפור מעשיהם של אישה והקלאץ' שלה.

הסיפור מעביר אותנו היישר לאאוטפיטים של היום, אשר בכולם שולב קלאץ' קטיפה, אדום, קטנטן ואהוב עלי. למען הגילוי הנאות, אתוודה כי למעט צרור מפתחות לא הצלחתי להכניס לתוכו דבר. עם זאת, הוא יפה כל כך, את זה אי אפשר לקחת ממנו :)

תהנו!

חצאית צמר וחולצה – בוטיק "אגטה"; קלאץ' – זארה; נעליים – ניין ווסט.

שמלה - "קסארה" להשיג בבוטיק "אגטה"; קלאץ' – זארה; ז'קט דמוי עור – זארה; סנדלים – זארה.

מעיל טראנץ' – פול אנד בר; קלאץ' – זארה; סנדלים – ניין ווסט.

כן, אני יודעת, קצת העמסתי עליכם עם תמונות, פשוט היה קשה להחליט…:)

תודה רבה רבה למולי על התמונות המהממות!!!

שבוע טוב!

המוטיב החוזר

2009-11-14T18:54:00.002+02:00

הסופ"ש האחרון (אשר מסתיים לו אט אט…) היה מהנה במיוחד, היות וזכיתי לביקור מהבית! אחותי וחברי החליטו להתניע את המנועים ולהניע עצמם מהצפון הרחוק לתל אביב. ערב שישי בתל אביב החל בארוחת ערב במלון, במהלכה קבוצת תיירים פצחה בשירי מקהלה, כאילו היו לבד בחדר האוכל, בעוד שהמלצר התרוצץ הלוך ושוב עד שלבסוף שפך קנקן מים על אורחת במלון (מי היה חושב שאפשר להטביע אדם באמצעות קנקן מים :)). התחנה הבאה הייתה בילוי בבר הומה אדם, ולאחר שמאסנו להזדהות עם סרדינים בקופסא :) המשכנו למשחק סנוקר בבר שכונתי ומשם, עייפים אך מרוצים, הלכנו לישון. את צהרי השבת בילינו בארוחת צהריים במסעדת "רוסטיקו" במתחם באזל. לאחר שסיימנו ללקק את האצבעות, הצלחות והסכו"ם ולפנטז על דירה עם מרפסת במתחם באזל התקפלנו הביתה. איכשהו, בתוך הלו"ז הצפוף לסופ"ש, הצלחתי לשכנע את חברי להיגרר אחרי ברחבי תל אביב להצטלם לפוסט החדש, ועוד עם שלושה אאוטפיטים!!! (כן, מרוכזת בעצמי כבר אמרתי?!) אז… לפני שנראה את התוצאה אומר להם המון המון המון תודה! היה כיף ותבואו שוב. נשיקות!!!

ועכשיו לפוסט…בפוסט זה הצטלמתי עם בלייזר ישן ואהוב בשלושה סגנונות שונים (המוטיב החוזר).

אאוטפיט No.1:

וסט ובלייזר – מנגו (ישנים); מכנסיים – זארה; נעלים – מנגו; קלאץ' – אפרתה; שרשרת – סרט לשיער מדיווה.

אאוטפיט No.2:

חצאית וחולצה – פול אנד בר; בלייזר – מנגו; נעליים – מנגו; תיק – רנואר.

ולאאוטפיט האחרון, No.3:

חולצה – סקופ; בלייזר – מנגו; נעליים – זארה; תיק – פול אנד בר; צמיד – דיווה.

תודה רבה לימית על הצילומים ושבוע מקסים!

חיה

ששש…מצלמים!

2009-11-07T18:12:00.004+02:00

הנה עוד שבת הגיעה ופוסט חדש עתיד להתפרסם. התמונות שצילמנו הבוקר (בעוד עוברים ושבים מביטים ומשתיקים זה את זו "ששש…מצלמים") מסודרות בתיקייה, אני מתייצבת בהקשב מול מסך המחשב שלי, מדליקה אותו ו…. אין תגובה!? טוב, נתחיל שוב, חשבתי לעצמי ובתמימות משהו קיוויתי שיהיה בסדר. ואז…המחשב החמוד שלי החליט להריץ תוכנית גיבוי כלשהי, בעודו מציג תיבת טקסט ובה כתוב "המערכת מתקינה תוכנית גיבוי. הנך יכול ללחוץ בטל והתוכנית תופסק, אולם פעולה זו אינה מומלצת". מה עכשיו?! מי ביקש גיבוי?! ואחרי איום שכזה למי בכלל יש אומץ ללחוץ "בטל"?! טוב, אחכה בסבלנות, כאילו שהברירה בידי… רגע ועוד רגע חולפים להם מבלי שוב ואני עוד בהמתן!!! (כן, רוע הגזירה של העידן הטכנולוגי) בחלוף כ – 20 דק' לערך, לאחר שני איתחולי מחשב ובשעה טובה, מוצלחת ומגובה כמובן, הצלחתי להדליק את המחשב והשאר הוא היסטוריה :) ו…הרי לפניכם האאוטפיטים לשבוע זה. תיהנו ושיהיה שבוע נפלא!

מחוך פסיפס (הפסיפס הודבק בצורה א-סימטרית במכוון) – הכנתי בעצמי (למי מכם שתוהה אם למדתי עיצוב ו/ או משהו דומה, אז לא, לא למדתי, אני פשוט מנסה…ומה שיוצא יוצא:)); מכנס ונעליים – זארה; צמידים – פול אנד בר ומנגו.

וכעת לאאוטפיט השני…

אוברול – Twenty four seven; נעליים וקלאץ' – זארה; שרשראות – אבגד.

להית'

שיר פרידה

2009-10-31T16:47:00.006+02:00

הממ…תודו שהכותרת הזו גרמה ללבכם לדפוק במהירות, זיעה קרה ומחשבות טורדניות - "מה, רק הגיעה וכבר הולכת, הגב' אנוקה?!"...אז זהו, שלא, עוד לא בכל אופן, מדובר בפרידה מהקיץ, המפנה כיסאו לטובת החורף. כן, החורף הזה, שמביא איתו דילמות הרות גורל, כדוגמת – איזו מטרייה לקנות? כך שתגן על נעלי הג'ימי צ'ו ומעיל ה"פראדה" (לבחורה מותר לחלום!). כמובן שבסופו של דבר, כמו בכל שנה, אני קונה מטריה מתקפלת, קטנטונת כזו וזולה, שעם משב רוח קל מתקפלת, נשברת ומותירה אותי ואת בגדיי ה"מהממים" נתונים לחסדי שמיים. ואני, בשלי, לא בקטע של להפיק לקחים, מתעקשת בקמצנות משהו חורף אחרי חורף לרכוש את אותה גב' מטריה זולה ושברירית...כך קרה גם הפעם ונותרתי ללא מטריה הגונה ליום צילומים גשום במיוחד! ובינתיים, בעולם האמיתי, אני צריכה להצטלם לפוסט חדש, בעוד שבחוץ יורד לו היורה (כן, כן, היורה ולא גשם. מבחינתי 3 הטיפות שירדו לפני כחודש אינם נחשבים :)) ואני ללא מטריה הגונה. אז…הפעם, החלטתי להצטלם בביתי החמים והיבש - לבגדים שלום!

כמובן, פרידה מהקיץ ללא שיר איננה פרידה, אז...

"נפרדנו כך, היתה דממה
לא היה כבר מה לומר
הרחוב רגש, הרחוב המה
כמו לא היה דבר

כל זאת היה אתמול
ונדמה שחלפה לה שנה..."

(מתוך: "נפרדנו כך" - מילים:סמדר שיר, לחן: אבנר גדסי)

האאוטפיטים להיום הינם שתי שמלות אסימטריות.

שמלה – קאלה; טייץ – פול אנד בר; חגורה - A+; נעליים – זארה.

שמלה – סיוון רג'ואן; חגורה – מנגו; צמיד – פול אנד בר; טייץ/ גרביון – אינטימה.

נשיקות, שבוע מקסים וחורף גשום לכולנו!

שמלמלה שחורה וקטנה…הפרשנות שלי - חלק ב'

2009-10-11T20:33:00.003+02:00

נכון חברים, חלק ב' לפוסט שמלמלה שחורה וקטנה הקודם לא היה בתכנון, אבל גם לא היה בתכנון יום שיטוטים תל-אביבי ביום שישי האחרון, לא היה בתכנון שאראה את השמלמלה השחורה הקטנטונת הזו שתראו כאן, לא היה בתכנון שארכוש אותה, אבל…הסתובבתי, ראיתי, היד החלה מפשפשת בתיק, כרטיס האשראי נשלף ו...רכישה.

לא נורא, שכנעתי את עצמי, מדובר בקנייה טובה, לשתיים הקטנטנות יהיה שימוש, אחרי הכל הן שונות זו מזו...

"ואהבתי את שתיהן אלי,

זאת שלי היתה וזו שלי,

ככה באו לי צרות טובות

שתיים הן ולא יודעות…"

(מתוך "צרות טובות" - מילים: שמרית אור, לחן: שלום חנוך)

כך היה עם שמלת המיני המוצגת בפניכם (להלן: "Exhibit A").

Exhibit A הינה שמלת מיני שחורה, בעלת שרוולים תפוחים קמעה באזור הכתפיים, מפתח מעניין באזור החזה ומפתח גב עמוק. החלטתי לשלב אותה עם גרביון שחור שקוף מעט ונעליים שטוחות בעלות צבע כחול רויאל, בכדי להקפיץ טיפונת את המראה השחור.

אין לי ספק שיהיה לה שימוש, חולפת במוחי מחשבה, בעודי מקלידה, גם אם לא, יצאו אחלה תמונות (לדעתי :)).

שמלה – סיוון רג'ואן; נעליים – חשמל 15; שרשרת זהב (צמודה) – רזילי; טבעת חותם – קיבלתי מאמא; תיק – זארה.

Dress: Sivan Rajuan; Shoes – Hashmal 15; Necklace – Razili; Clutch - Zara

פוסט ירוק

2009-10-10T17:05:00.004+02:00

עוד בזמנים עברו, כשלא ממש ידעתי קרוא וכתוב באנגלית וכל שעשיתי הוא להביט בתמונות, נהניתי ממגזיני אופנה בניחוח חו"ל. מקום כבוד שמור למגזין האהוב עלי "VOGUE".

בימים האחרונים, נוכח גל החגים הבא עלינו לטובה ורצוני להדיר רגלי משדרות ו/או קניונים, ביליתי שעות לא מעטות בביתי הקטנטן התל-אביבי. לאחר שמיציתי את שיחותיי עם לונה (הכלבה היקרה שלי), את ביקורינו התכופים בפארקים (מינגלינג עם כלבי השכונה הינו חשוב ביותר לחייה החברתיים של לונה), שיחות הטלפון עם חברותיי, בתי קפה וכהנה וכהנה…החלטתי לסדר את ארון המגזינים שלי, אותם מגזינים אשר מילאו שלושה וחצי ארגזים כשעברתי דירה לפני זמן לא רב (כבדי משקל! על זה יעידו הסבלים). תוך כדי כך, עלה במוחי רעיון, למחזר חלק מהמגזינים והתוצאה – חצאית "VOGUE". כך אוכל לתרום את חלקי לסביבה (מיחזור, אתם יודעים…) ובו בזמן ליתן דרור לפן היצירתי שבי. ולפתע…הרגשתי תזוזות בראשי, כן, היו אלה תאי המוח שלי שהחלו עבודתם במלוא המרץ – איזו גזרה? איזה אורך? עם מה תשולב החצאית?…

מידי ערב בשבוע האחרון, בתום יום עבודה מתיש במשרד בו אני מתמחה, הקדשתי שעה או שתיים להכנת החצאית (בין שעה או שתיים נוספות הקדשתי להסרת כמויות הדבק מן הידיים, האף, השיער…:)).

החצאית הינה בגזרת מיני, מפוסלת מנייר/בריסטולים, עליה הודבקו גזרי מגזיני "VOGUE" ולסיום יצרתי סוג של חגורה מבד לבד שהיה ברשותי.

אז…מקווה שתאהבו (טלפון להזמנות – XXX :) )

The post is about a paper skirt was made by me by using paper and old "VOGUE" magazines, as a part of an idea to combine fashion & ecology, by recycling old fashion magazines.

I hope you will like it :)

חצאית – מעשה ידיי; בגד גוף – אמריקן אפרל; תיק – זארה; שרשרת - "ליזה"; נעליים – ניין ווסט.

"vogue" paper skirt – made by me (by using paper and old "vogue" magazines); Top– American Apparel; sandals – nine west; necklace - "Liza"; clutch - Zara

תודות למולי וימית על הצילומים. שבוע טוב!

למען הבחורים/גברים באשר הם…

2009-10-03T21:07:00.005+02:00

כן, כן, בדיוק כפי שקראתם בכותרת, פוסט זה מוקדש לגברים שבינינו…(לא באמת…:))

אם הייתי מקבלת זוג נעליים בכל פעם ששמעתי בחור אומר "תלבשי ג'ינס וטי-שרט, זה במילא הכי יפה", בשלב זה, ככל הנראה, היו לי בארון הנעליים מספיק זוגות בכדי לעשות מכירה ביתית, ומהכסף שארוויח לקנות, כמובן, זוגות נעליים חדשים. כבר מזמן היו צריכי הגברברים המתהלכים בינינו להבין כי אנחנו כבר מזמן לא טורחות להתלבש בשבילם, אלא לטובת אחיותינו היקרות, שהרי הן יודעות להעריך שיק, הגברים מצד שני, טוב נו, הם כפי שציינתי מעדיפים אותנו בג'ינס.

עם זאת, הפעם, לטובת הגברברים ולפנים משורת הדין, החלטתי לציית ולהתארגן עם ג'ינס ראוי ונוח. נחושה להשלים את משימתי שמתי פעמיי לכיוון הקניון הקרוב, נכנסתי לחנות ג'ינסים, מדדתי ממגוון הג'ינסים שהוצעו לי ובעודי מודדת את האחרון (אשר לעניות דעתי היה צמוד דיו) שמעתי את המוכרת צועקת מצידה השני של החנות "אתן לך מידה קטנה יותר, הם מתרחבים". חשבתי לעצמי: "טוב, היא בטח חושבת שלנשום אינני צריכה, אסתדר כבר בלי אוויר, אבל ג'ינס לא צמוד מספיק, הו-הו רבותיי, זה כבר עניין של חיים ומוות", "לא תודה, השבתי, אני מסתדרת עם המידה הזו ממש מצוין".

המשימה הושלמה וחזרתי הביתה עמוסה בכל טוב. נכון, טישרט אולי לא תראו כאן (אולי בפוסט אחר…) ואולי גם ג'ינס צמוד במיוחד או חריץ שמציץ מהג'ינס לא יהיו כאן, אבל ג'ינסים כן, בשלושה סגנונות שונים.

באאוטפיט הראשון אני בשורט ג'ינס, אותו שילבתי עם חולצה לבנה בעלת שרוולים תפוחים (בחלק התחתון) אפודה ונעלי סירה.

שורט ג'ינס וחולצה – זארה; אפודה – מנגו; נעליים – חשמל 15; שרשרת – קאלה; ז'קט קטיפה – קסטרו (ישן ישן).

באאוטפיט השני אני בבויפרנד גי'נס בשילוב עם בגד גוף שחור, קרדיגן מנומר ונעלי סירה:

ג'ינס – דיזל; בגד גוף וקרדיגן – פול אנד בר; נעליים – זארה; שרשרת- דיווה.

באאוטפיט השלישי והאחרון להיום אני לבושה בג'ינס גבוה:

ג'ינס, גופיית תחרה וחגורה – מנגו; נעלי אוקספורד – אלדו; תיק – סלפרידג'; שרשרת – אבגד; צמיד – בוטיק "אליס"

שבוע טוב!

סיפורי לנז'רי

2009-09-19T20:04:00.053+03:00

ראשית, חג שמח ושנה נפלאה לכולכם!

התלבטתי שוב ושוב האם לחשוף בפניכם את המידע שהינכם צפויים לגלות כאן אודותיי. לאחר לבטים ממושכים וצנזורה רצינית, הוחלט כי הפוסט יועלה במלוא הדרו!

הסיפור שהיה כך היה...
באחד מן הימים תהיתי כיצד אוכל להפתיע את ת' (למי שטרם קרא פוסט קודם, שיקרא :), מדובר בבן זוגי היקר), באופן סקסי ומשעשע. אחרי הכל, הייתי חייבת להוכיח לו שאני מגניבה. בשל היותי מתמחה במשרד עורכי דין, הרושם שהוא קיבל אודותי הינו כי מדובר בנערה / גברת חנוטה בחליפה מחוייטת והמון המון אטיטיוד בשפה משפטית.
לאחר מחשבות ממושכות, קפצה למוחי הברקה - מחוך לבן ומחטב, כזה שבקושי אפשר לנשום בתוכו, עם זאת גורם לנו להרגשה סקסית במיוחד, בשל אפקט הצרת היקפים מיידי.

בבוקר למחרת, צעדתי מכוונת מטרה לאיתור מחוך שיענה על הדרישות ובו בזמן לא יבצע בריאותיי אפקט חוסם עורקים...בסופו של דבר, לאחר חיפוש מייגע, מצאתי את מבוקשי בחנות לנז'רי בקרבת מגוריי. בערב, חיכיתי לת' מחוייכת ומחוטבת במיוחד, נרגשת לראות את עיניו הנוצצות לכשאתגלה לעיניו במראה המולאן רוז' שלי. ואז...כגודל הציפייה, גודל האכזבה! ת' הביט בי במבט מאוכזב, ככל הנראה נוכח העובדה כי יצטרך להזיע דרכו אליי, תוך התרת המחוך המהולל, ונראה כי מבחינתו יכולתי באותה מידה להופיע עם שריון ממתכת ומנעול פלדה.

בעקבות אירוע זה, החלטתי כי יש למצוא שימוש הולם למחוך, אחרי הכל, השקעתי בו ממיטב כספי והנני סבורה כי הולם אותי מאד (לשיקולכם).

התוצאה, אני חייבת לומר, הייתה משביעת רצון. החלטתי לשלב עם המחוך חצאית טול שחורה ונעלי פיפטו שחורות. אמי ואני הצלחנו לעמוד באתגר תפירת החצאית באופן יוצא מן הכלל. השילוב בין המחוך העדין/רומנטי והטול בגוון השחור, אשר בגין צבעו וגסות הבד משווה למראה טון רוקרי כמעה, יצר מראה אוונגרד אופנתי.

אין טעם להכביר במילים, ראו בעצמכם.

מחוך - טריומף; חצאית - נתפרה במיוחד (הרעיון שלי, נתפר ע"י אמי); פרח לשיער - הוכן על ידי; נעליים - ניין ווסט; ארנק - מנגו.

תודה ענקית לאמי היקרה על החצאית, למולי האחת והיחידה על הצילומים הנפלאים ולדינה המהממת על עזרתה בהתניידותנו! XXX

שנה טובה ואופנתית!

הבגדים הם סתם תירוץ...

2009-09-12T22:54:00.023+03:00

כמדומני, הייתה זו קארי, ב"סקס והעיר הגדולה" (הסרט), אשר ביקשה מביג ארון נעליים גדול במקום טבעת. אנחנו, הצופות, שהרי יודעות כי מדובר בחלומה של כל אישה, חשבנו ברגע זה ממש, כי מדובר כמעט בלהביא לקארי את הירח.

בנות יקרות, טעות חמורה! מה קרה להנחה כי עולמנו החומרי, חשוב דיו, בכדי שנקבל גם מזה וגם מזה???

אני, מנסה להרגיל את בן זוגי היקר (להלן: "ת") לרף גבוה משהו...אנו נוהגים לצאת מידי ערב לסיבוב רגלי בת"א, במסגרתו ממש במקרה, רק אם יוצא :), אנחנו עוברים ליד חנויות נעליים, בגדים, תכשיטים ומה לא. לא פעם, ציינתי בפני ת' כי פק"ל כיסים הכרחי לקראת הסיור הלילי הינם - פנקס ועט. דומה כי עיניו התוהות כאילו שואלות: "מדוע פנקס ועט, אני חשבתי יותר בכיוון של סיגריות...". התשובה לכך היא אחת ומאד ברורה - To buy list של כל מה שאני מסמנת לי כמטרה.

ביננו, מה עדיף, שת' יצטרך לחקור את חברותיי לגבי העדפותי, בכל פעם, שירצה לשמח אותי?! כך, כשמצב רוחי ירוד, בשל שבוע עמוס במיוחד או כל סיבה אחרת שגרמה לי לעצבות חסרת פרופורציות, הוא יוכל פשוט להציץ בפנקס שלנו ולצמצם את הרשימה.

נשמע כמו תוכנית טובה, אז זהו, כנראה טובה מידי...בינתיים, ת' ממאן לקחת עמו פנקס ואיני יודעת מי מאיתנו יישבר קודם - אני, לאחר הבנה כי טיפסתי על הר גבוה מידי, או ת' שיבין כי, שטחי ככל שזה ישמע, אהובתו היקרה ממש, אבל ממש אוהבת מתנות!

את השרשרת המצולמת כאן קנה עבורי ת' במתנה, והבגדים, הם סתם תירוץ...

בשל המראה המתכתי של השרשרת, החלטתי לשלב עמה שמלת סטרפלז צמודה כהה ומעיל קצר שחור דמוי עור (חשוב לציין).

שרשרת - מנגו; שמלה - +A; ז'קט - זארה; נעליים - ניין ווסט.

תהנו, חג שמח ושנה טובה!!!

בואי כלה

2009-08-28T23:29:00.027+03:00

עונת החתונות בשיאה - החברות מתחתנות, החברות של החברות מתחתנות, האמהות של החברות מתחתנות...המאפיין העיקרי של התקופה האינטנסיבית, הינו שיטוט בלתי פוסק (ומתיש אם יורשה לי לומר) באתר "מתחתנים", כך שבסוף התהליך אינך בטוחה שבכלל רצית להתחתן, מתישהו. את מבינה שהשמלה, שחלמת עליה מגיל 4, השתנתה עם השנים ואינה רלבנטית עוד (אחרי הכל בגיל 4 חשבת שסינדרלה לבושה יפה). את מפסיקה לעבוד, כלומר, ממשיכים לשלם לך משכורת, אולם הפעם בגין ניצול הולם של החיבור לאינטרנט ולא בהכרח כי סיימת את מטלותייך מהשבוע שעבר. התחושה הכללית היא, שמהות חייך בתקופה זו, שתהיי הכלה הכי יפה, עם התספורת הכי יפה, האיפור הכי יפה והחתן הכי יפה (על זה היית צריכה לחשוב קודם:)). בסופו של יום, את מוצאת את עצמך תשושה, עצבנית, החתן כבר לא מכיר אותך ואת אותו, רבת עם אמא שלך, עם החברות שלך, האמא של החתן (שתחייה) עוד מקווה שבנה יתחרט (יפה שעה אחת קודם), אבל הכי מהכל, את מוצאת את עצמך מרוששת! מה בסך הכל רצית??? שמלה שתיראה כאילו זרקת על עצמך משהו ובדרך, ממש במקרה, עצרת בחתונה? איפור שיהיה הכי טבעי, כמעט בלתי נראה, כאילו היופי הזה כולו שלך (ירושה מאמא) והחתן - הוא בכלל זה שהשתוקק לכבול את עצמו בטבעת, מבלי שלחצת עליו בכלל.

אז... את הפוסט הזה אני מקדישה לחברותי המהממות - חלקן נשואות וחלקן עתידות להינשא בקרוב, אשר סייעו לי במציאת שמלת כלה, עוד לפני שמצאתי חתן. ליקטתי מספר אופציות לשמלות כלה שפויות, אשר בעיני יכולות להוות שמלת כלה נאה, נשית, קלאסית וקלילה, אליהן נחשפנו אני וחברותיי במהלך החיפושים אחר ה"אחת" (כמובן שהשמלות הנבחרות שלהן לא הועלו).

שמלה קלאסית עם טוויסט, מעצבת - שרון כץ

שמלה עדינה וקלילה אך עם זאת כלתית מאד, מעצבת - מירב טמיר

שמלה במראה ויקטוריאני, לכלה האמיצה והתיאטראלית, מעצבת - אושידה

שמלה בסגנון וינטג' אצילית במיוחד, מעצב- יאיר ג'רמון

שמלה בסגנון וינטג', מעצבת - אושידה

שמלה קצרה, קלילה, סקסית ועם זאת מחוספסת לכלה המגניבה (המועדפת עלי), מעצבת - מירב טמיר

שמלה קצרה עם זאת קלאסית בגוון לבן מהול בתכלת, מעצב - אוסקר דה לה רנטה

שמלה קצרה ומתוקה המתאימה לחתונת שישי בצהריים, מעצבת - מירב טמיר

לחברותי היקרות:

לנשואות - מזל טוב לרגל נישואיכן.

לעתידות להינשא - אתן מתקדמות בצעדי ענק לרגע הנכסף! אני מחכה בכיליון עיניים...

שבוע טוב!

שמלמלה שחורה וקטנה...הפרשנות שלי

2009-08-26T15:14:00.029+03:00

מי מאיתנו, לא עברה מסעות חיפושים אחר שמלה אחת קטנה ושחורה, מסעות שכללו מדריך שופינג ידידותי למשתמש (לעיתים בדמות חברה או שתיים...), בקבוקי מים (ביחוד בחודשי יולי-אוגוסט החמים), נעלים להחלפה (אם שכחתן, לא נורא, תמיד אפשר לקנות), זיעה ניגרת על המצח וקמטוטי הבעה, כתוצאה מעצב היורד על הפנים בהדרגה, בשל האכזבה והפחד לחזור הביתה שוב בידיים ריקות!!! מה נחביא כעת מההורים/מבן הזוג כשניכנס הביתה? האם העולם אכזר עד אין די, כך שיילקח מאיתנו התענוג לומר (לכשניתפס עם הרכש החדש): "השמלה הזו? לא, היא לא חדשה, היא סתם שכבה לה בארון, פשוט לא לבשתי אותה...אני ממש הפסקתי עם קניות".

לפני כשבועיים מצאתי את השמלה - שחורה, אלגנטית ובו בזמן מחוספסת, קוקטית עם כריות (הבאזז של חורף 2009. אל דאגה, הכריות עדינות ביותר, אין סכנה שאראה כאילו חזרתי ממסיבת קוקטייל בחלל). ראיתי אותה לאחר סריקה ראשונית בחנות - "ככה סתם, כאילו כלום...יאבאיה יאבאיה", חיוך נמרח על פניי, ניצוצות בעיניי, דפיקות לב מהירות, האם יתכן שמצאתיה? ברגעים אלו ממש נפלה החלטה - לא, החודש ככל הנראה לא אקנה אוכל בסופר - השמלה הזו פשוט לא יכולה להישאר בחנות!

אני מאוהבת, לשיקולכם.

אני מאד אוהבת את הקפלים בחלק התחתון של השמלה, וכן את החלק העליון הסגור שלה בתוספת כריות עדינות וכמעט בלתי נראות. ניתן ליצור אאוטפיט מוצלח בשילוב גרביון שחור חצי שקוף וסנדלים או נעלי אוקספורד שחורות, תלוי באירוע. בנוסף, אפשר לשלב איתה נעלי בובה שטוחות מבריקות בתוספת עגילים בצבע אדום.

שמלה - זארה; סנדלים - ניין ווסט; ארנק - מנגו; קשת - מבוטיק "אגטה" (של המעצבת "ליזה ארט")

למען הגילוי הנאות, יש לי וידוי קטן...השמלמלה השחורה אינה הרכש היחידי שלי מאותו היום, באותו היום רכשתי גם את שמלת הפייטים הזהובה שלפניכם. גם במקרה זה היתה שם אהבה ממבט ראשון (בעקבות זאת הגורל נחרץ לגבי חודשיים קניות אוכל בסופר...). תהנו, נשיקות ונשתמע.

שמלה - זארה; סנדלים - ניין ווסט; ארנק – מנגו.

חופשה מקניות

2009-08-22T20:35:00.006+03:00

בוקר אחר בוקר, בתקופה האחרונה, אני מתעוררת עם תחושה שמשהו חסר. בסופו של דבר הבנתי - גם אני רוצה קצת תהילה, קצת זמן במה...והרי לכם בלוג אופנה חדש :-) ועכשיו באמת...עוד מאז היותי בת חמש, בגן של יפה, חשבתי fashion. היום, כעלמה בוגרת ומלוטשת, יש לי שתי תשוקות בלתי נלאות ובלתי ניתנות לשליטה - אופנה ושופינג (במינונים גבוהים מהממוצע!). היות וכרטיס האשראי שלי, כבר אינו מסוגל לשאת את העול הכבד וביקש חופשה, החלטתי לאפשר לו מנוחה לזמן מה ולהשקיע את המשאבים שלי בליצור אאוטפיט מתוך הקיים בארון הבגדים שלי, הרי בסופו של דבר החכמה היא להרכיב אאוטפיט הורס מהקיים באמתחתי (לקנות כולן יכולות...). המצחיק הוא, שדווקא ביום, שהחלטתי להרפות משוטטות בלתי פוסקת בבוטיקים ובחנויות בגדים, קיבלתי טלפון מחברת האשראי אשר הציעה לי כרטיס אשראי נוסף!! ממש כאילו מישהי מחברת האשראי יושבת לה ב"קיוב", קוראת את המחשבות שלי וכל מה שעובר בראשה זה - לאאאאאא! אסור לאפשר לזה לקרות! כמובן שדחיתי בנימוס את ההצעה. תסכימו איתי שזה יהיה קצת חסר אחריות מצידי, שלא לומר חסר עמוד שדרה, אם דווקא ביום שקיבלתי החלטה רצינית, שקולה והרת גורל (יחסית, אחרי הכל מדובר בי, שקולה זו מילה חדשה בלקסיקון שלי), היא תשתנה בעקבות שיחת טלפון מפקידה בחברת האשראי, חמודה ככל שתהיה, שמבחינתה אני בסך הכל מספר כרטיס אשראי.

בעודי עסוקה בלהיות מרוצה מעצמי ומהבגרות שהפגנתי, קיבלתי שיחת טלפון נוספת, הפעם מפקידת הבנק בו מתנהל חשבוני, וכמה מפתיע - גם היא מציעה לי כרטיס אשראי נוסף. מה קורה פה? האם הכרזתי על שביתה זמנית מקניות הציבה את משבר המיתון במימדים מפלצתיים, אשר לא נראו כדוגמתם במחוזותינו??? אבל, אני, איתנה בדעתי, התעקשתי לסרב גם הפעם בנימוס.

לסיום, הרי לכם אאוטפיט מתוק מתוך ארון הבגדים שלי. תהנו. (איתי בתמונה - לונה שלי, הכלבה הכי הכי בעולם).

גופיית קומבניזון - אינטימה; מכנס - זארה; חגורה - מנגו; נעליים, ארנק - פול אנד בר.

תודה למולי וימית ההורסות על העזרה הרבה, לרבות הצילום!